בימים האחרונים יצא לי להתקל בשלוש דוגמאות ליצירת מילים חדשות: מילה אחת מיותרת ומלאכותית לחלוטין, שהגיעה "מלמעלה"; מילה אחת שאין עדיין, למרות שצריך אותה; וכמה מילים שהגיעו "מלמטה", שאת המבחן הקשה ביותר – קבלה ע"י דוברי (או דוברות) השפה – הן כבר עברו.
כתבה ב"הארץ" המסבירה את מצבו הרפואי של אריאל שרון מפרטת מה הנזק מפגיעה ב"חצידור הימני". אם גם אתם, כמו כל קורא ממוצע, תוהים מה זה חצידור, דאגו ב"הארץ" להשתמש גם במינוח המוכר יותר: המיספרה, או מחצית המוח. חיפוש בגוגל מראה שהשימוש במילה "חצידור" מצומצם מאד, וכמעט כל מי שמשתמש בה מוסיף גם "תרגום לעברית". אז מה רע בעצם במילה "המיספרה"? שום דבר, אם לשפוט לפי השימוש בה בקרב דוברי העברית; אבל יש מי שמתעקש בכוח להמציא חלופה למילים קיימות שאינן ממקור עברי.
רן יניב הרטשטיין, שתרגם את תוכנת WordPress (שבאמצעותה מופעל אתר זה) לעברית, העלה באתר שלו את השאלה המעשית איך לתרגם לעברית את המילה folksonomy. אני מסכים עם מי שכתב בתגובה שהמילה המוצעת, "עממיון", לא ממש נשמעת משכנעת, ושהתהליך של blending, כלומר, יצירת מילה חדשה מ"איחוי" של שתי מילים קיימות, לרוב נשמע מלאכותי בעברית. יש אמנם פה ושם כמה דוגמאות מוצלחות, כמו "רכבל", "תקליטור" או "מפורסתם", אבל מספר המילים מהסוג הזה שאכן נשמעות טבעיות בעברית הוא די קטן. בניגוד למקרה של "חצידור", במקרה של folksonomy (מילה חדשה כשלעצמה, תוצאת blending בין folk ו-taxonomy) אין עדיין מילה מקבילה שהשתרשה בעברית, ושאלת התרגום היא אכן לא פשוטה. דעתי האישית היא שעדיף במקרה הזה למצוא תרגום מקורב בעזרת מילים קיימות, ולא להמציא בכוח מילה חדשה.
כתבה ב-The Chronicle Herald מצטטת מחקר הטוען שמקור ההשפעה המרכזי על השפה האנגלית כיום הוא המתבגרת האמריקאית. אין ספק שיש אי-נוחות מסוימת במחשבה על תיכוניסטיות אמריקאיות כמעצבות תרבות, גם (או בפרט) אם אלה הן העובדות. ומצד שני, צריך להודות שכמה מהמילים והביטויים החדשים בשפה האנגלית שהכתבה מייחסת את יצירתם או את היקלטותם בשפה למתבגרות האמריקאיות הם לא רעים בכלל. למשל, muffin top או prostitot. לא שיא העידון אולי, אבל כתוספות לאוצר המילים של השפה, אין ספק שזה עדיף על דברים מאולצים כמו "חצידור".
פוקדור – תרגום של pokeball
דווקא החלם מוצלח מאד
ראשית כל, שמחתי לראות ששלהבת הדיון הזה עדיין בוערת.
לצערנו או שלא, העברית המודרנית נושאת על שכמה מטען בדמות ספר-הספרים ואלפיים-שנות כתבי קודש. בכך, לדעתי, ניתן לתלות את העובדה שחידושי לשון כגון המצוינים לעיל נשמעים לעתים קרובות לאזני הדוברים כמסורבלים.
האנגלית כידוע היא שפה בעלת תפוצה רחבה בהרבה ושנות קיום פעילות רבות יותר, וכפועל יוצא הרבה יותר גמישה.
קבלת מורפולוגיות blending תלויה בין השאר במידת השמרנות של השפה, ובדמיונה למבנים אחרים השכיחים בשפה.
אהבתי מאד באנגלית את Folksonomy. לעומת זאת Prostitot נשמע לי ממש על הפנים. וחצידור, מעבר לעובדה שזו מילה כמעט לא-קריאה, מעלה לי אסוציאציות של עבודת הפלחה בקיבוץ. המיספרה זאת גם מילה שגורה וגם קלה לקריאה ולפיכך עדיפה בהרבה.
אסי, מילה חדשה כמעט תמיד לרבים נראית ונשמעת מאולצת ולא קשורה למסומן.
לא ברור מדוע המילה המיספרה "קלה לקריאה" יותר מחצידור.