אחריותיות

מזל שמתחילה שנה חדשה, וחברות הביטוח שולחות ללקוחותיהן הנאמנים לוחות שנה. אלמלא לוח השנה של "מגדל", מאיפה הייתי לומד את המילה החשובה "אחריותיות"?

axrayutiyut

אחרי שבשלב ראשון פשוט חשבתי שמדובר בטעות דפוס, החלטתי לברר את העניין, ומסתבר שאכן יש מילה כזו. אפשר להתווכח עד כמה היא נחוצה (לי היא נשמעת כמו משהו שהומצא ע"י אנשים שמעבירים סדנאות בנושאי ניהול ושהרגישו שאם הם לא יחדשו את מאגר המילים המפוצצות שלהם הלקוחות יעברו למתחרים). אבל מבחינה בלשנית מה שיותר מעניין בעיני במילה הזו הוא המבנה שלה ו/או תהליך הגזירה שלה, שנראה כמו מורפולוגיה רקורסיבית.

מבנים רקורסיביים – מבנים שכוללים בתוכם תת-מבנים מאותו סוג – הם בין המאפיינים העיקריים של שפה אנושית, אבל בד"כ מוצאים אותם בתחביר. הדוגמא הבנאלית ביותר היא שעבוד: מה שנראה כמו משפט יכול להיות חלק ממשפט גדול יותר, שגם הוא יכול להיות חלק ממשפט גדול יותר, וכו', כמו בדוגמאות הבאות:

  1. אני חושב על זה.
  2. אתם חושבים שאני חושב על זה.
  3. היא חושבת שאתם חושבים שאני חושב על זה.
  4. וכו'

דוגמא פשוטה נוספת היא העובדה שצירוף שמני (צירוף שבנוי סביב שם עצם) יכול להיות חלק מצירוף יחס (הבנוי בד"כ ממילת יחס וצירוף שמני), וזה יכול להיות שוב חלק מצירוף שמני:

  1. הפרחים (=צירוף שמני)
  2. עם הפרחים (=צירוף יחס)
  3. החולצה עם הפרחים (=צירוף שמני)
  4. עם החולצה עם הפרחים (=צירוף יחס)
  5. האישה עם החולצה עם הפרחים (צירוף שמני)
  6. וכו'

בניגוד לתחביר, שבו הרקורסיה היא מאפיין מרכזי, רקורסיה בתחום המורפולוגיה (=יצירת מילים) היא דבר הרבה פחות נפוץ. למשל, אף אחד לא יעלה על דעתו שפועל שהוספנו לו סיומת של זמן/גוף/מין/מספר (למשל, "הלכתם") יכול לקבל סיומת נוספת מאותו סוג ("*הלכתמנו"). אבל מסתבר שיש תהליכים מורפולוגיים שאיתם זה אפשרי. זה הזמן לחזור למילה "אחריותיות" ולפרק אותה:

  1. אחראי (שם תואר)
  2. אחריות (שם עצם)
  3. אחריותי (שם תואר)
  4. אחריותיות (שם עצם)

די קל לראות מה קורה כאן: הסיומת -ות הופכת שם תואר לשם עצם (טפש-טפשות, עצלן-עצלנות, יעיל-יעילות וכו'); והסיומת -י הופכת שם עצם לשם תואר (הגיון-הגיוני, פלא-פלאי, גאון-גאוני וכו'). ואם מוסיפים את שתי הסיומות הללו לסירוגין, מקבלים מה שנראה כמו מורפולוגיה רקורסיבית לכל דבר.

בשלב הזה, השאלה הבלשנית המתבקשת היא: אם יש כאן חוק רקורסיבי, אפשר להפעיל אותו שוב ושוב? האם אפשר לייצר גם את המילים אחריותיותיות, אחריותיותיותיות וכו'?

קצת קשה לתת תשובה חד משמעית. מצד אחד, אם יש חוקיות, אז הנחת היסוד היא שאפשר להפעיל אותה שוב ושוב: חוק דקדוקי שקובע שמותר להפעיל אותו לא יותר מפעמיים הוא דבר "חשוד" במונחים בלשניים. אבל מצד שני, ברור שה"מילים" הללו נשמעות מופרכות בעליל. קרוב לודאי שהסיבה לכך היא לא שהדקדוק אוסר על הוספת הסיומות הנ"ל יותר מפעמיים ברצף, אלא משהו אחר. אחת התכונות של המורפולוגיה הגזירתית (כזו שיוצרת מילים חדשות) היא שלא כל מילה שאפשר בעקרון לייצר אכן קיימת (למשל, ניתן להעלות על הדעת שנוסיף את הסיומת -ות לתארים "כחול", "ישן" או "חשוב" כדי לקבל שם עצם, אבל בפועל שמות העצם הללו לא קיימים). וגם כשמילה קיימת, משמעותה לא תמיד צפויה ו"שקופה"; למשל, בהחלט ייתכן שהתגובה הראשונית שלכם ל"אחריותיות", אחרי "יש מילה כזאת?", היתה "מה זה אומר?". מסיבה זו, קצת קשה לחשוב על מילה היפותטית כמו "אחריותיותיות" כמילה בעלת משמעות (שתהיה שונה מספיק מזו של "אחריות" ואחריותיות" כדי להצדיק את כל העסק).

האם יש עוד מילים כמו "אחריותיות"? הדוגמא היחידה שעולה לי בראש כרגע היא "בטיחותיות" (בטוח-בטיחות-בטיחותי-בטיחותיות). אם יש לכם דוגמאות נוספות, אתם מוזמנים להוסיף בתגובות.

13 תגובות בנושא “אחריותיות”

  1. מה לגבי איכפתיות? אמנם היא מדלגת על החוליה השניה בשרשרת אבל נראה שהיא מתאימה ובכל מקרה נפוצה יותר מאחריותיות.

    ואגב, אני לא יודע כמה ניתן לסווג את המילה 'אחריותי' כשם תואר. לדעתי רוב האנשים כברירת מחדל יפרשו אותה כ-'האחריות שלי' כגון 'זה לא בתחום אחריותי', וזאת בניגוד למילה 'בטיחותי' שכמעט תמיד עושים בה שימוש כשם תואר ולא כ-הבטיחות שלי.

    השימוש במילה 'בטיחותיות' נראה יותר נפוץ כריבוי שם התואר, כגון 'מכוניות לא בטיחותיות'.

  2. רן, כמובן שיש מילים דו משמעיות. במקרה הזה, ל"אחריותי" יש שתי משמעויות שונות, ואפשר לפרש את זה או כשם תואר או כשם עצם. אני מסכים לחלוטין שהפירוש כשם תואר הוא הרבה פחות נפוץ (ובכלל לא קיים עבור הרבה אנשים), אבל נראה לי שיש מי שעבורם גם המשמעות הזו קיימת (בפרט, אנשים שמשתמשים במילה "אחריותיות").

  3. הממ.. נכון שב-4 הדוגמאות הראשונות יש פעמיים "-ות", אבל באף אחת מהן לא נראה לי שה-"ות" הראשון הוא מהסוג שיוצר שם עצם משם תואר. לכן לא בטוח שאלה דוגמאות למורפולוגיה רקורסיבית.

  4. מעבר לכך שלא הבנתי את משמעות המלה „אחריותיות” יש סיבוך נוסף. הריבוי של „אחריות” הוא „אחריויות”. חושבים שזה לא נוח? נסו לומר את צורת הריבוי של שם העצם „אחריותיות”. זה כנראה „אחריותיויות” אבל אני לא אחראי לכך שזה אומר משהו.

  5. כן, כשמשנים את התנועות אז באמת אפשר להוסיף -ות ל"חשוב".
    ובהחלט נחמד שאפשר להוסיף -ות ל"כחלחל" אבל לא ל"כחול".

    לגבי חשיבותיות/ישנוניותיות: לפי הקישור שלך, מדובר בסיומת רבים ולא באותן סיומות -י+ות כמו באחריותיות. לרגע כבר נבהלתי…

  6. זה תרגום מ-accountability. יש גם מהותיות (בשורוק) שזה תרגום מ-materiality. העברית לא היתה יוצרת מפלצות כאלה מעצמה.

  7. בס״ד

    מה עם ילדותיות (yaldutiut) כמו ״ התנהגות ילדותיתיותית״ או ילדותיותיות? או תלותיות? אקראיות? ודאותיות?

  8. הזוי בעיני האחריותיות. ברמה עקרונית זה אפשרי, מעשית מיותר לחלוטין.
    לפי אותו עקרון הייתי מגדירה את זה טפשותיות.

סגור לתגובות.