הנה נושא שההגיון אומר שאסור לי לכתוב עליו, כי הוא נמצא בתפר בין כמה תחומים שבאף אחד מהם אני לא ממש מבין: בלשנות היסטורית, פונטיקה, טיפולוגיה לשונית ומודלים הסתברותיים. אבל לאור השטויות שכבר נכתבו על הנושא, הרבה יותר גרוע זה כבר לא יהיה.
אז כמו שאולי כבר קראתם בעתונים, מחקר חדש של חוקר בשם קוונטין אטקינסון מצא קשר בין עושר הפונמות בשפה לבין המרחק הגיאוגרפי שלה מאפריקה. וכמו שעיתונים אוהבים לעשות, המסקנות הזהירות והלא-חד-משמעיות של המחקר כבר הפכו בעיתונים לאמירה נחרצת: "מוצא כל השפות מאפריקה"
(הנה למשל העיבוד של ynet, והנה זה של הארץ). אז גם בלי להבין הרבה בפרטים הטכניים של המחקר, רפרוף קצר במאמר עצמו ב-Science (שלפחות ב-ynet חרגו מהגישה המקובלת של "אתם ממילא אידיוטים אז פשוט תאמינו לנו" ונתנו גם קישור למאמר) מראה שלרגע הוא לא טוען טענה חד משמעית שכזו, אלא בסה"כ טוען שהממצאים שלו מסתדרים יפה עם התיאוריה שלפיה מוצא השפה האנושית מאפריקה; היות ומדובר לכל היותר במתאם ובנטיה סטטיסטית, המרחק בין זה לבין מסקנה חד משמעית עוד גדול. (ולמען ההגינות, גם הדיווח ב"הארץ" מסייג קצת בהמשך הכתבה את המסקנות הנחרצות שהוא עצמו ניסח בתחילתה).
עוד אספקט מעניין של הפער בין טענות המאמר לבין ההצגה בעיתונות הוא שבעוד שהמאמר שם דגש על ההקבלה בין הדפוס הלשוני (השונות במספר הפונמות כפונקציה של המרחק מאפריקה) לבין הדפוס הגנטי (השונות הגנטית כפונקציה של המרחק מאפריקה), בעיתונות הוסט הדגש לפרספקטיבה שמזכירה את הבלשנות המאה ה-19, של חיפוש ה"שורש" של "אילן היוחסין" של השפות (והגדילו לעשות ב"הארץ", והוסיפו משהו על איזה "סימן עתיק" מסתורי שעד עכשיו אני מנסה להבין מה הוא אמור להיות). כמו שקורה לעתים הרבה יותר מדי קרובות, הדיווח בעיתונות מתמקד יותר במה שהקהל רוצה לקרוא/לשמוע מאשר בעובדות האמיתיות, וכאן קרוב לוודאי שהשיקול היה ש"משפחתולוגיה" עם ניחוח היסטורי ציורי תמשוך יותר קוראים מאשר איזו גנטיקה אבסטרקטית. לגבי קישוטים נוספים בדיווח של "הארץ" אין לי שמץ של מושג מאיפה הם הגיעו ועד כמה הם מבוססים, כמו הטענה שריבוי קליקים הוא סימן לעתיקותה של שפה; המאמר ב-Science, בכל אופן, לא טוען שום דבר כזה.
כל הנושא של האבולוציה (המוקדמת) של השפה הוא נושא בעייתי מאד למחקר, כי מצד אחד מדובר במחקר על השפה, ומצד שני, עד שלא ימציאו איזו מכונת זמן, אין למחקר הזה איך להתבסס באופן ישיר על נתונים לגבי השפה עצמה, כי די ברור שבין היווצרות השפה האנושית לבין המצאת הכתב יש "חור" של עשרות אלפי שנים שלגביו אפשר רק לנחש. לא הרבה בלשנים יעיזו להכניס את עצמם לטריטוריה המוזרה הזו, ולא מפתיע שהמחקר הנוכחי בא דווקא מכיוון לא בלשני (אבל לפי "הארץ" זו דווקא "תפנית במחלוקת בלשנית ארוכת שנים"). בלי להסתכן יותר מדי הייתי אומר שעבור בלשן (לא היסטורי) בן זמננו, ההשערה שהשפה האנושית נולדה באפריקה היא לא ניחוש חריג במיוחד; לפי הגישה הביו-בלשנית שמהווה את המיינסטרים, היכולת הלשונית שלנו תלויה בתכונה מולדת שמהווה חלק מהמטען הגנטי של המין האנושי, ודי סביר שהשינוי הגנטי שהוביל ליצירת השפה התרחש בתקופה שבה אבותינו חיו בעיקר באפריקה. מה שאולי כן מפתיע, מנקודת מבט בלשנית, זה הנתון הלשוני השטחי שלגביו מצא אטקינסון מתאם למרחק מאפריקה: מספר הפונמות בשפה (ואם מתעמקים קצת במאמר, המתאם נמצא משום מה בעיקר לגבי מספר התנועות והטונים, והרבה פחות לגבי מספר העיצורים). קשה לי להעלות על הדעת איזשהו הסבר בלשני מעניין לכך, ויכול מאד להיות שאף בלשן לא היה מעלה בכלל על דעתו לבדוק אם יש מתאם מהסוג הזה. זו אולי נקודת התורפה בטיעון: נניח שיתברר שקיים מתאם בין נתון לשוני אחר לבין המרחק מקטמנדו, האם יש איזושהי סיבה להעדיף את המתאם שמבוסס על מספר הפונמות? התסריט האופטימי עבור גישתו של אטקינסון הוא שגם מדדים לשוניים נוספים יתמכו באותה השערה.
ואם אכן הניתוח של אטקינסון נכון, די מפתיע לגלות שנתון כמו עושר הפונמות יכול לשרוד (ברמה הסטטיסטית לפחות) לאורך שינויים של עשרות אלפי שנים; זה קצת שם בפרופורציות את הגישה הבכיינית הנפוצה לגבי "הידרדרות השפה" — אתם יודעים, "לפני 20-30-40-50 שנה (כשהיינו צעירים ויפים) השפה שלנו היתה מושלמת, והיום הכל נהרס לנו מול העיניים".
בשורה התחתונה, גם אם ההגיון מאחורי המתאם הוא בגדר תעלומה, שום תיאוריה בלשנית חשובה לא תיפול בגלל הממצאים האלה, שבסה"כ נראה שמספקים איזו תמיכה מאד עקיפה לטענה שהשפה מתבססת על יכולת מולדת.
אני רק רוצה לשאול לגבי המשפט האחרון – איך הממצאים האלו מספקים תמיכה (עקיפה. מאוד עקיפה) לזה שהשפה מתבססת על יכולת מולדת (וייחודית לשפה [כלומר איזה מנגנון של דקדוק אוניברסלי?], בניגוד ליכולת מולדת של למידה כללית)?
ההגיון הוא כזה: אם השפה מבוססת על יכולת מולדת, אז סביר שהיה איזה רגע באבולוציה האנושית שבו פתאום הופיעה היכולת הזו, ולכן סביר באמת שהשפה תופיע "פתאום" במקום אחד מסוים ומשם תתפשט (יחד עם המטען הגנטי המתאים) למקומות אחרים. הכל כאן מסתדר באופן די טבעי עם הניתוח אל אטקינסון.
אם לעומת זאת ניקח את הגישה שאומרת ששפה היא בסה"כ תוצר (חברתי) של האינטיליגנציה הכללית שלנו, אני לא רואה סיבה שיהיה מקור גיאוגרפי יחיד לשפה.
כאמור, זו רק תמיכה מאד עקיפה וחלשה, ובטח שלא הייתי מבסס שום תיאוריה רק על זה (ואני בטוח שמי שלא משוכנע ממילא לא יתקשה להגיד שאין כאן כלום).
תודה על התשובה. אבל אני רוצה לחדד את השאלה. השאלה שלי היא לגבי ההפרדה בין יכולת הלמידה של שפה לבין יכולת למידה כללית (ומולדת), כמו למשל ניווט. הטענה לגבי ה"רגע באבולוציה" יכולה להיות נכונה לגבי כל מנגנון למידה, בלי להניח שיש שני מנגנוני למידה: מנגנון למידה כללי (אותו, ברמות שונות, יש גם לחיות) ובנוסף יש שם מנגנון למידה יעודי לשפה.
שאלה טובה; אני מניח שאין ממש סתירה בין הרעיון של שפה כמבוססת על מנגנון למידה כללי לבין היווצרות "חד פעמית" של השפה. הייתי אומר שמה שלא ממש יסתדר לי עם נתונים כמו של אטקינסון זה מודל שלפיו שפה היא תוצר "מקרי" של היכולות הקוגניטיביות שלנו, כזה שיכול להיווצר באופנים שונים לגמרי במקומות שונים; אבל כל מודל שיטען שיש בשפה משהו "הכרחי" שנובע בצורה חזקה ממאפיין כלשהו של המערכת המולדת שלנו אמור לעבוד כאן- אני לא רואה דרך להפריד כאן בין מודל שמניח מנגנון לשוני ייעודי לכזה שלא. בקיצור, אני כן חושב שיש כאן עדות עקיפה לבסיס מולד לשפה, אבל לאו דווקא למודל מודולרי.
כן. רק שעד כמה שאני מבין (כלומר מאוד בשיטחיות), חומסקי (לפחות המוקדם) טען למערכת נפרדת שמיועדת אך ורק לשפה. אחרת אין שום ייחוד בתאוריה על העקרונות והפרמטרים, כלומר אני מניח שהיה די ברור לכולם שכך עובדת הלמידה במח אז למה לדבר דווקא על שפה.
טוב, אז קודם כל כדאי להבהיר שאני לא מייצג את חומסקי… יש את הטענה הכללית שלשפה יש בסיס מולד (כלשהו), ויש את הטענה הספציפית של חומסקי לגבי המבנה המסוים שהוא הציע שיש למנגנון השפה המולד; לא מעט בלשנים גנרטיבים מסכימים עם הטענה הכללית אבל לא בהכרח מסכימים עם כל הפרטים של המודל הספציפי שחומסקי הציע. לכן, כל מה שכתבתי התייחס רק לשאלה הכללית אם יש או אין בסיס מולד לשפה.
ולגבי השאלה אם יש בכלל טעם לדבר על בסיס מולד אם הוא לא ספציפי אך ורק לשפה: זו שאלה טובה; נכון שרוב המודלים הגנרטיבים הקיימים הם כאלה שקשה להעלות על הדעת איך הם יינבעו ממשהו שהוא לא ייחודי לשפה, אבל מצד שני אני לא פוסל את האפשרות שאותה יכולת מולדת שאחראית לשפה מאפשרת גם יכולות קוגניטיביות אחרות כ"טרמפיסטיות".
אני יודע שהתעוררתי מאוחר וגו', אבל בהקשר ל"טרמפיסטיות" והאבולוציה של LAD מומלץ לקרוא את המאמר של צ'אטר וכריסטיאנסן מBBS 2008-
http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=2335036&fulltextType=RA&fileId=S0140525X08004998
התגובות למאמר והתשובה לתגובות יותר מאלפות אולי מהמאמר עצמו.
המאמר של אטקינסון זכה לדיונים לא מעטים בLINGTYP וFUNKNET (רשימות דיוור שעוסקות בבלשנות טיפולוגית ופונקציונלית-הארכיונים של שתיהן פתוחים לכל) ונראה שיזכה ללא מעט תגובות בעתיד הנראה לעין.
אחת הבעיות בסיקור של המאמר של אטקינסון היא שהוא בעצם מסביר משהו כמו חמישית מהשונות במצאי הפונימות באמצעות מרחק מאפריקה. החלק הארי של השונות מוסבר באמצעות שייכות גנטית- וזה כבר הבדל מאוד משמעותי. זה קרוב לטיעון במאמר דומה שפורסם בנייצ'ר כמה ימים מאוחר יותר, אודות הקשר בין סדר מילים, גנאולוגיה לשונית ואוניברסלים (סטייל גרינברג), אבל לא היכה גלים מחוץ לעולם הבלשני.
כתבת כך: "די ברור שבין היווצרות השפה האנושית לבין המצאת הכתב יש "חור" של עשרות אלפי שנים שלגביו אפשר רק לנחש. לא הרבה בלשנים יעיזו להכניס את עצמם לטריטוריה המוזרה הזו".
ובכן אינני בלשן, אני עוסק ומלמד טכנולוגיה פרהיסטורית ומודע לקושי ביכולת לתרגם אבנים ועצמות למידע ישיר.
לפרהיסטוריון אין מסמכים כתובים, ה"חור" עליו אתה מדבר איננו של עשרות אלפי שנים אלא, לפחות, של מיליון שנה. אני יודע כי נפוצו דעות שהשפות האנושיות אינן קדומות כל כך ואולם, ככל שאנו לומדים טוב יותר מודלים אנתרופולוגיים-התנהגותיים של האדם, המבוססים על יכולתו לבצע מטלות טכניות. אנו מבינים כי ללא כלי שבאמצעותו יועבר מידע מדור לדור, באמצעות קול ומחוות, כלומר שפה, אין אפשרות להעביר את המידע. ללא שפה אין העברה של מסורת תרבותית (תרבות במובן של culture).
החיקוי לבדו יכול לפעול רק במטלות פשוטות מאד.
היציאה מאפריקה התרחשה לפני מיליון וחצי שנה לפחות. היא התרחשה כנראה שנית לפני יותר משלושת רבעי מליון שנה בערך. אנו עוסקים בתרבות האשלית ובטיפוס האדם הנקרא 'הומו ארקטוס'.
קיום שבט המסוגל לצוד פילים, לייצר כלים שיש להם גם ערכים צורניים, כגון סימטריה. קיום מערכת חברתית שיש בה יכולת לנצל אש, כולל ניצול הזמן המתפנה מסביב לאור המדורה. ניצול מגוון חמרים באמצעות שיטות טכניות שונות. כל זה מחייב שפה, ולו רק שפה פשוטה.
מתוך כל זאת, אני מאמין כי הניסיון לעקוב לאחור, אחר התפתחות אבולוציונית של שפות, על פי שפות הידועות לנו מהכתב …
דומה הדבר לניחוש מהלכו של שביל שאורכו קילומטר וחצי, לאחר שצעדת חמישה צעדים – בחושך.
הכלים ושרידי האדם אינם מתעדים שפה. לכל היותר הם יכולים לתת מושג על פעילויות, יכולות טכניות ומנטליות. לרוע המזל השפה אינה מורכבת מגנים שכל אחד מהם כולל את המידע על האורגניזם כולו.
אני בטוח כי ניסיון לנתח את רכיבי השפה ולהגיע אתם לאחור למשך פרק הזמן הנדרש איננו ישים.