עבר על תנאי

לא עבר אפילו שבוע מאז שהזכרתי את הגישה הבכיינית לשינוי בשפה וכבר התפרסמה ב"הארץ" דוגמא לתפארת מדינת ישראל. באמת שהתלבטתי אם לטרוח ולהגיב על הטור הזה של צפי סער, עד שבא בן לי וולק והתנדב לעשות את העבודה המלוכלכת ב"דגש קל". אז למי שלא קרא, אני ממליץ על ביקור ב"דגש קל" לקבלת מנת שפיות קטנה.

אז כן, אהבתי, וגם רציתי להוסיף עוד קצת לגבי "היעלמות" ההווה.

כמו שבן לי וולק כתב, ספק רב אם הצורה "רציתי לברר" היא משהו חדש בעברית, ובהחלט יכול להיות שפישפוש קצר בטקסטים מתחילת המאה שעברה יספק שפע של דוגמאות. אבל איך שלא יהיה, אם בודקים קצת את ההקשרים שבהם מוצאים את צורת העבר הזו, די ברור שמדובר בסוג של פניה מנומסת/פורמלית. ניקח למשל את שלוש האפשרויות הבאות:

(1) רציתי לשאול שאלה.
(2) הייתי רוצה לשאול שאלה.
(3) אני רוצה לשאול שאלה.

בכל שלוש הצורות אפשר להשתמש כשברור שמדובר למעשה בהווה; ההבדל ביניהן הוא בעיקר ש-(1) ו-(2) ייחשבו בד"כ לצורות יותר מנומסות או פורמליות, בלי קשר לזמן שאותו הן רוצות לציין (ודרך אגב, שימו לב שיכולתי לכתוב גם ש"(1) ו-(2) נחשבות…", והבחירה בין צורת העתיד "ייחשבו" לצורת ההווה "נחשבות" גם היא לא ממש קשורה לשאלה אם אני מתכוון למשהו שיקרה בעתיד או לא). אז נראה שאותם ישראלים "עצלנים" ו"עילגים" בסה"כ מבחינים פה בין פניה מנומסת ורשמית לפניה "רגילה"; אכן בושה וכלימה. ואם זה לא מספיק, האופן שבו הם עושים את זה דומה במידה מפתיעה למה שקורה בהרבה שפות אחרות, שמשתמשות בנטיות שונות של הפועל כדי להבחין בין פניה/בקשה מנומסת ל"רגילה" (הנה למשל קצת יפנית– לא שאני יודע יפנית, אז אני מקווה שהקישור באמת רלוונטי).

בדוגמא (2) שלעיל ("הייתי רוצה"), השימוש בפועל העזר מזכיר מאד את השימוש בפעלי עזר במשפטי תנאי:

(4) הייתי עוזר לכם אם הייתי רוצה.

בהחלט סביר שהתופעה הזו מקבילה לשימוש המנומס בצורת התנאי בשפות כמו צרפתית או ספרדית. ואם לקחת את הרעיון הזה צעד אחד קדימה, מעניין לשים לב שבעברית רשמית/ארכאית, המקבילה ל-(4) תכלול פועל בצורת העבר (והנה עוד דוגמאות למשפטי תנאי בעברית "נכונה"):

(5) הייתי עוזר לכם לו רציתי.

בקיצור, אם מתעקשים למצוא כאן אשמים בשימוש בצורת העבר ב-(1), הייתי מטיל את האשמה דווקא על מערכת הנטיות של הפועל בעברית, שלא כוללת צורה מיוחדת לתנאי ו/או פניה מנומסת, מה שדוחף אותנו "למחזר" את צורת העבר המסכנה. זה לא שההווה נעלם, פשוט עושה רושם שהצורה המנומסת=צורת התנאי=צורת העבר.

כמובן שכל זה לא מתחיל אפילו לכסות את כל השימוש בצורות עבר שהן לא ממש עבר; "אהבתי" הוא לא בדיוק פניה מנומסת, ו"התקשרתי בקשר למודעה" הוא אולי פניה מנומסת, אבל כאן אין אופציה שכוללת פועל עזר (כלומר, "הייתי מתקשר בקשר למודעה" לא ממש נשמע כמו אלטרנטיבה סבירה). למה? אין לי מושג, ואני האחרון שינסה להציע הסבר פשטני למה שנראה כמו תופעה בלשנית מעניינת.

תגובה אחת בנושא “עבר על תנאי”

סגור לתגובות.