כל הפוסטים

חצידור, folksonomy ו-prostitot

בימים האחרונים יצא לי להתקל בשלוש דוגמאות ליצירת מילים חדשות: מילה אחת מיותרת ומלאכותית לחלוטין, שהגיעה "מלמעלה"; מילה אחת שאין עדיין, למרות שצריך אותה; וכמה מילים שהגיעו "מלמטה", שאת המבחן הקשה ביותר – קבלה ע"י דוברי השפה – הן כבר עברו.

בימים האחרונים יצא לי להתקל בשלוש דוגמאות ליצירת מילים חדשות: מילה אחת מיותרת ומלאכותית לחלוטין, שהגיעה "מלמעלה"; מילה אחת שאין עדיין, למרות שצריך אותה; וכמה מילים שהגיעו "מלמטה", שאת המבחן הקשה ביותר – קבלה ע"י דוברי (או דוברות) השפה – הן כבר עברו.

להמשיך לקרוא חצידור, folksonomy ו-prostitot

רעיונות ירוקים, רעיונות כחולים

מארק ליברמן מתאר ב-Language Log שני מאמרים העוסקים בהיפותזת ספיר-וורף: הראשון משתמש בהיפותזה זו כדי להציע הסבר לתופעה חוץ-לשונית; המאמר השני מתאר סדרת ניסויים שתורמים עובדות מסוג חדש לדיון בדבר אמיתות ההיפותזה. ליברמן מראה בצורה משכנעת, לדעתי, ששני המאמרים מתבססים על פירושים אפשריים, אך לא הכרחיים, לעובדות.

להמשיך לקרוא רעיונות ירוקים, רעיונות כחולים

"לשים סוודר" ואספקט לכסיקלי

בפוסט הקודם, שעסק במבנים מסוגו של "לשים סוודר", טענתי שאין בסיס עובדתי לפסילת צירופים מסוג זה, שאינם חריגים משום בחינה בשפה העברית. בינתיים שמתי לב לכך שצירופים מסוג זה יוצרים הבחנה סמנטית יפה שאינה קיימת בעברית ה"תקנית" בין שני מובנים של "ללבוש". אבל קודם כל, קצת רקע תיאורטי על מה שנקרא 'אספקט לכסיקלי'.

להמשיך לקרוא "לשים סוודר" ואספקט לכסיקלי

אריאנה מלמד על "לשים סוודר"

אריאנה מלמד מבכה ב-ynet את השימוש בצירופים כמו "לשים נעליים/גרביים/סוודר". בניגוד ל"צירופי סלנג לגיטימיים" (כדבריה) כמו "לשים פס" ו"לא שם זין", השימושים החדשים ב"לשים" נתפסים בעיניה כ"עילגות לשון" ו"ביטוי לעצלות לשונית של הדובר".

להמשיך לקרוא אריאנה מלמד על "לשים סוודר"

סדרת הרצאות על שפה ומוח

המרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן יקיים סדרת הרצאות בנושא שפה ומוח. ההרצאה הראשונה תתקיים בתאריך 18.12.2005 בשעה 17:30 בחדר הסמינרים בבניין גונדה (המרכז לחקר המוח, בניין מספר 901). לפרטים נוספים לחצו כאן.

הספר Syntax של אנדרו קרני

קיימים כיום לא מעט ספרי לימוד לתחביר, ואחד הנגישים והקריאים שבהם הוא הספר Syntax של אנדרו קרני. המהדורה הראשונה יצאה לאור בשנת 2002, וכעת מתפרסמת באינטרנט טיוטא למהדורה השניה, שתצא לאור ב-2006. עד לחודש מאי 2006, ניתן להשתמש בטיוטא זו באופן חופשי, וזו הזדמנות מצוינת למי שרוצה להכיר את הבסיס למסגרת התחבירית הידועה כ"תחביר גנרטיבי".

להמשיך לקרוא הספר Syntax של אנדרו קרני

לשחק אותה, to go it

שני פוסטים ב-Language Log מהשבוע האחרון (כאן וכאן) עוסקים בצירוף "to go it alone" באנגלית. עבור דוברי עברית, השאלה המתבקשת היא האם מדובר באותו סוג של מבנה כמו בצירופים "אכל אותה" ו"שיחק אותה".

להמשיך לקרוא לשחק אותה, to go it

מין דקדוקי ומין ביולוגי

מין דקדוקי מעורר תמיד תהיות רבות: למשל, למה שמותיהם של בעלי חיים מסוימים, כמו כלב או נמר, קיימים גם בזכר וגם בנקבה (כלב/כלבה, נמר/נמרה) , אחרים רק בזכר (למשל, דג או נשר), ואחרים רק בנקבה (למשל, זיקית או ציפור)? הקשר נוסף שבו המין הדקדוקי זוכה לתשומת לב רבה גם ממי שאינם בלשנים הוא השימוש בצורת הזכר בתור הצורה הנייטרלית, הנתפש לעתים כסוג של סקסיזם או אפליה.

מנקודת מבט בלשנית, בחינה של מהות המין הדקדוקי מראה שצורת ה"זכר" היא לא בהכרח "זכרית" במיוחד, ושבמצבים רבים הדקדוק עצמו מתייחס לצורה זו כצורה הנייטרלית. אבל קודם כל, מה זה בעצם מין דקדוקי?

להמשיך לקרוא מין דקדוקי ומין ביולוגי

גוגל ככלי למחקר בלשני?

פוסט באתר Language Log השבוע התייחס למגבלות של שימוש בגוגל ככלי עזר למחקר בלשני. ההסתייגות שם (המבוססת בעיקר על הפוסט הזה והזה) היא בעיקר מחוסר האמינות של המידע הכמותי המתקבל מתוצאות חיפוש בגוגל, המוביל לכך שלא ניתן להשתמש בחיפושים בגוגל כדי להסיק מסקנות חד-משמעיות בדבר התדירות היחסית של ביטויים או צירופים שונים. למעשה, זוהי רק אחת מתוך מספר רב של מגבלות שמהן סובל השימוש בגוגל ככלי למחקר בלשני; בניגוד להסתייגות מאמינות המידע הכמותי, מגבלות אחרות רלוונטיות גם למי שהמחקר שלו על השפה אינו כמותי.

להמשיך לקרוא גוגל ככלי למחקר בלשני?

אני ואתה

לכאורה, מה יותר פשוט ומובן מאליו מהמשמעות של המילים "אני" ו"אתה"? אבל כשחושבים על כך לעומק, רכישת המשמעות של מילים אלה (השייכות לקבוצה הכללית יותר של כינויי גוף דאיקטיים) מעוררת שאלות לא פשוטות. בפרט, האובייקט שאליו הן מתייחסות עשוי להשתנות ממשפט למשפט: בשיחה טיפוסית, מה שהיה "אני" במשפט אחד יכול להפוך להיות "אתה" במשפט הבא, וחוזר חלילה.

האחיין שלי בן שנה וחצי. הוא אומר "אתה" ומצביע על עצמו, ואומר "אני" כשהוא מדבר על אדם אחר.

להמשיך לקרוא אני ואתה