בלשנות: מידע שימושי

דף זה נועד לספק מידע בסיסי למי שמתעניין בבלשנות ושוקל לימודים בתחום זה. מטבע הדברים, הכתוב כאן משקף את דעתו האישית של הכותב; אשמח לשמוע הערות, הצעות ודעות נוספות.

מה זו בלשנות?

בלשנות היא חקר השפה האנושית. מעבר להגדרה כוללנית זו, עולה מיד השאלה "איזו בלשנות?". ההבחנה הגסה ביותר היא בין הבלשנות המסורתית לבלשנות המודרנית. בעוד שהבלשנות המסורתית עסקה (ועודנה עוסקת) בראש ובראשונה בחקר ההסטוריה של שפות, הבלשנות המודרנית מתעניינת במאפיינים המהותיים של שפה אנושית הקשורים להיותה של השפה מרכיב מרכזי ביכולת המנטלית של האדם. בגישה המודרנית, ובעיקר בענף העיקרי שלה הנקרא בלשנות גנרטיבית, השפה נתפסת כחלון אל האופן שבו פועל המח האנושי; מבחינה זו, מה שמשותף לכל השפות מעניין הרבה יותר מהפרטים שבהם שפות נבדלות זו מזו, ולכן מדובר לרוב בבלשנות כללית, בניגוד לבלשנות החוקרת רק שפה אחת (או קבוצת שפות קרובות זו לזו). הבלשנות המסורתית והבלשנות המודרנית הם שני תחומי מחקר נפרדים, שלכל אחד מהם מטרות שונות ושיטות מחקר שונות. דף זה עוסק רק בבלשנות המודרנית הגנרטיבית.

הבלשנות הגנרטיבית עוסקת בשפה כחלק מרכזי מהיכולת הקוגניטיבית האנושית. עובדה ידועה היא שכל ילד רוכש שפה, והדבר היחיד שנדרש לשם כך הוא שהילד ייחשף לשפה במידה מספקת בגיל צעיר. נשאלת השאלה מהו המנגנון המאפשר את רכישת השפה. הבלשנות ניגשת לשאלה זו משני כיוונים עיקריים: מצד אחד, הבלשנות מנסה לתת תיאור מדויק ושיטתי ככל האפשר של השפה עצמה, תוך דגש על זיהוי המאפיינים הבסיסיים החוזרים בכל השפות, גם אלה שאין ביניהן כל קשר היסטורי; ומצד שני, בלשנים חוקרים את התהליכים המאפיינים את השימוש בשפה אצל ילדים ומבוגרים, תוך נסיון לזהות מנגנונים מנטליים הכרוכים ברכישת שפה ובשימוש בה.

בשל העובדה שהבלשנות הגנרטיבית מתרכזת ביכולת הלשונית של האדם, קיים קשר הדוק בין הבלשנות לבין תחומים כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית, פילוסופיה, מדעי המוח ועוד. מעבר לכך, למרות שהבלשנות משויכת לרוב למדעי הרוח, הדמיון בינה לבין תחומים אחרים במדעי הרוח, כמו ספרות או הסטוריה, קטן לעתים מזה שבינה לבין מתמטיקה או מדעי המחשב, למשל.

כמה מתחומי המחקר העיקריים בבלשנות הם:

  • תחביר: חקר מבנה המשפט. התחביר מנסה לאפיין את המנגנונים הכרוכים ביצירת משפט, ולתאר בצורה המדויקת ביותר מהם התנאים שיש לקיים כדי שרצף מילים יהווה משפט תקין.
  • סמנטיקה: חקר המשמעות. עיקר המחקר הסמנטי עוסק באופן שבו משמעות המשפט מתקבלת ממשמעות חלקיו; הסמנטיקה הפורמלית, למשל, עוסקת בבניית מערכות מתמטיות המחשבות את התנאים שבהם משפט נתון הוא אמיתי על סמך המשמעות של המילים במשפט ומבנה המשפט.
  • פרגמטיקה: חקר האופן שבו ההקשר משפיע על אופן השימוש בשפה.
  • פונולוגיה: חקר צלילי השפה, והאופן שבו אופן ההגייה מושפע מהמבנה הלשוני (מילה, משפט).
  • פסיכובלשנות (או פסיכולינגוויסטיקה): חקר התהליכים הפסיכולוגיים המעורבים ברכישת שפה ובשימוש בשפה; מחקר פסיכולינגוויסטי עוסק בנושאים כמו רכישת שפת אם, דו-לשוניות, עיבוד והפקה וכד'.
  • נוירובלשנות (או נוירולינגוויסטיקה): חקר ייצוג השפה במח והמנגנונים במח האנושי המעורבים בעיבוד שפה. למחקר מסוג זה חשיבות מעשית בתחום הטיפולי, למשל עבור אנשים הסובלים מדיסלקציה או מבעיות שפה הקשורות בפגיעה מוחית, ועוד.
  • בלשנות חישובית (או עיבוד שפה טבעית): יישום של ידע בלשני בתוכנות מחשב העוסקות בשפה אנושית (למשל, במנועי חיפוש, תוכנות תרגום וכד'); ושימוש במודלים ממוחשבים לייצוג תהליכים כמו רכישת שפה, עיבוד משפטים וכד'.

איפה אפשר ללמוד בלשנות?

במרבית האוניברסיטאות בארץ ניתן ללמוד בלשנות לתואר ראשון, שני או שלישי. מסיבות הסטוריות כאלה ואחרות, בחלק מהאוניברסיטאות נלמדת הבלשנות כמגמה בתוך מחלקה – למשל, המחלקה לאנגלית (בר אילן, חיפה) או המחלקה לספרויות זרות ובלשנות (בן-גוריון); לרוב כמעט ואין לדבר זה השפעה על תוכן הלימודים – בכל המחלקות הנ"ל מלמדים בלשנות כללית (ולא, למשל, "בלשנות אנגלית").

יחד עם זאת, קיימים הבדלים משמעותיים בין לימודי הבלשנות באוניברסיטאות השונות, הנובעים מתחומי ההתמחות השונים של אנשי הסגל בכל מקום. למשל, החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית נבדל משאר החוגים בארץ, שבהם מלמדים באופן כמעט בלעדי בלשנות גנרטיבית, בכך שקיימות בו שתי מגמות, לבלשנות גנרטיבית ולבלשנות סטרוקטורליסטית. מי שמעוניין ללמוד בלשנות ומתלבט בין מספר אוניברסיטאות, צריך לדעת מה התחומים שכל מחלקה מתמחה בהם. בבר-אילן, בנוסף לקורסים בבלשנות תיאורטית (למשל, בתחביר ובסמנטיקה), קיים דגש חזק על פסיכובלשנות ועל נוירובלשנות, והמחלקה מציעה בין השאר מסלול מיוחד לתואר שני בבלשנות קלינית, המיועד לבוגרי פסיכולוגיה, הפרעות בתקשורת ותחומים דומים. בכל מקרה מומלץ ליצור קשר עם סטודנטים או אנשי סגל ולקבל מידע מפורט ככל האפשר על הלימודים במחלקות שבהן אתם שוקלים ללמוד.

מה אפשר לעשות עם זה?

מי ששוקל ללמוד בלשנות, כדאי שייקח בחשבון שאפשרויות התעסוקה למי שלמד בלשנות כמקצוע יחיד הן מועטות למדי. שילוב של בלשנות עם מקצוע נוסף הוא האפשרות המועדפת. גם מי שלמד לתואר ראשון בתחום אחר (למשל, מדעי המחשב, פסיכולוגיה או הפרעות בתקשורת) יכול במקרים רבים להתקבל לתואר שני בבלשנות, עם השלמות בנושאי יסוד בבלשנות.

להלן כמה מהתחומים המשלבים ידע בבלשנות ובמקצוע אחר, שבהם לימודי בלשנות הם בעלי ערך מעשי מעבר לעניין התיאורטי:

  • בלשנות קלינית: ידע בלשני הוא בעל ערך רב בטיפול באנשים הסובלים מהפרעה בתחום השפה: ליקוי לשוני ספציפי (SLI), דיסלקציה, פגיעות מוחיות מסוימות ועוד.
  • בלשנות חישובית: ידע בלשני והבנה של מבנה השפה מסייעים רבות בפיתוח תוכנות העוסקות בעיבוד שפה טבעית ובינה מלאכותית.
  • תרגום, עריכה, כתיבה טכנית והוראת שפות: למרות שלימודי בלשנות בפני עצמם אינם מהווים הכשרה לעבודה בתחומים אלה, ההבנה שלימודי הבלשנות מקנים לגבי מבנה השפה היא בעלת ערך רב למי שעוסק בתחומים אלה; לא מעט בוגרי בלשנות עוסקים בתחומים אלה לאחר שעברו הכשרה נוספת.

יש אולי ספרים בנושא?

כמו בכל תחום אקדמי, היצע הספרים באנגלית הרבה יותר משכנע מאשר בעברית. שני ספרי מבוא לבלשנות ותיקים וטובים הם:

  • An Introduction to Language / Fromkin, Rodman & Hyams. (קישורים לחנויות: Book Depository, Amazon).
  • Linguistics: An Introduction to Language and Communication / Akmajian, Demers, Farmer & Harnish. (קישורים לחנויות: Book Depository, Amazon).

בעברית, ספר הלימוד היחיד בבלשנות כללית מודרנית הוא הספר של האוניברסיטה הפתוחה לקורס מבוא לבלשנות תאורטית (אם אני לא טועה, מדובר למעשה בסדרה של 4 ספרים).

52 תגובות בנושא “בלשנות: מידע שימושי”

  1. שלום,
    לאחרונה, לאחר התלבטות ארוכה והתמודדות עם שאלות בנוסח "אבל מה אפשר לעשות עם זה?", החלטתי ללמוד בלשנות.
    העניין הוא, שאחרי שיטוט קצר ברשת הבנתי שמדובר בקצת יותר מלימודי שפה.
    הרבה יותר.
    למרות שענית על כמה מהשאלות שהיו לי, אני מבקשת טיפה הכוונה, אם אפשר:

    מאחר ואני מעוניינת ללמוד באוניברסיטה העברית, האם לחוג הבלשנות בה יש יתרונות על פני אלו שבשאר האוניברסיטאות בארץ?

    מהם השיקולים שלדעתך יש לקחת בחשבון בבחירתי תחום מחקר ספציפי וקבוצת לשונות שברצוני ללמוד.

    ולבסוף, מה שבאמת רציתי לשאול: איך זה ללמוד בלשנות?

    המון תודה מראש,
    -הראל

  2. שלום הראל,
    בעקרון אני מעדיף לא לתת כאן המלצות חד-משמעיות לגבי מקום לימודים- זה עניין די אינדיווידואלי שלכל אחד יש לגביו דעה אחרת (ולכן גם הייתי מציע לך להעלות את השאלה הזו בפורום, כדי לשמוע דעות של כמה שיותר אנשים); מה גם שאני לא מכיר מקרוב את החוגים בירושלים, אז הידע שלי כאן מוגבל. אני אסתפק בכמה נקודות:

    • באוניברסיטה העברית יש גם חוג לבלשנות וגם מגמה לבלשנות בחוג לאנגלית; בניגוד למה שאפשר לחשוב על סמך השמות, בשני המקרים מדובר בבלשנות כללית- אבל הגישות מאד שונות. יש עוד מידע בנושא הזה בדף השאלות הנפוצות.
    • החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית עוסק בבלשנות סטרוקטורלית, וזה אחד החוגים היחידים בעולם שמלמדים בגישה הזו. יהיה מי שיגיד שזה יתרון (אפשר ללמוד שם דברים שלא תלמדי בשום מקום אחר), ויהיה מי שיגיד שזה דווקא חסרון (העדר שפה משותפת עם שאר החוגים לבלשנות; דוגמא לכך את יכולה לראות בדיון הזה בפורומים).

    לגבי בחירת תחום מחקר ספציפי וכו': נראה לי שכדאי שקודם כל תעשי כמה קורסי מבוא ותכירי את התחומים השונים, ואז כבר תראי לבד מה מדבר אליך.

    ולגבי השאלה איך זה ללמוד בלשנות: את שואלת כאן אדם לא אובייקטיבי במיוחד… בעיני זה תחום מרתק, עם המון אתגרים אינטלקטואליים שבו אנחנו מגלים שוב ושוב עד כמה מעט אנחנו באמת יודעים על הדברים הכי יומיומיים שאנחנו עושים באופן בלתי מודע.

    בכל אופן, אני מציע שתעלי את השאלה בפורום– אני מקווה שלעוד אנשים יהיה מה להוסיף מעבר למה שכתבתי.

  3. שלום,
    האם תוכל להרחיב מעט יותר בנושא הבלשנות הסטרוקטורליסטית.
    קראתי כי לעקרונות הבלשנות הסטרוקטורליסטית היתה השפעה על אדריכלות ואומנות פלסטית בשנות ה50.מהם אותם עקרונות?

  4. דויד,
    הידע שלי בתחום הבלשנות הסטרוקטורליסטית הוא לא יותר מבסיסי (אני עוסק בבלשנות גנרטיבית), ככה שאני לא חושב שאני יכול לתת תשובה רצינית לשאלה שלך. כיום הבלשנות הסטרוקטורליסטית (במעט המקומות שעוסקים בגישה הזו) והבלשנות הגנרטיבית מתנהלות כמעט בעולמות נפרדים, ככה שמי שבא מרקע גנרטיבי כמו שלי כמעט ולא נחשף לבלשנות סטרוקטורליסטית.
    אני מקווה שמישהו שיש לו רקע מתאים יקרא את השאלה שלך ויוכל לענות.

  5. אני מעוניינת ללמוד לימודי תואר שלישי בתחום הפסיכולינגוויסטיקה.
    יש לי תואר שני בהפרעות בתקשורת. למי כדאי לפנות?

  6. שלום לילך,
    לגבי לימודים אצלנו בבר-אילן, הייתי מציע שתפני ליהונתן פיין או ליואל וולטרס- את יכולה למצוא את כתובות האימייל ומספרי הטלפון שלהם באתר של המחלקה לאנגלית, תחת Faculty/Staff.
    לגבי אוניברסיטאות אחרות- אני לא יכול להגיד לך בוודאות, אבל את יכולה לפנות למזכירויות החוגים הרלוונטיים ולשאול (רשימת החוגים שמלמדים בלשנות גנרטיבית נמצאת בסרגל הניווט בצד שמאל).
    בהצלחה!
    גבי

  7. היי! רציתי לומר המון תודות על המידע של ה"בלשנות", הייתי חייבת לביה"ס!
    רציתי לבקש האם תוכל לתת לי חומר על טפסן, הוא פועל בניין, ואני צריכה את זה כמה שיותר מהר! תוכל לעזור לי?
    ממני שיר..

  8. שיר- אני מאד שמח שהאתר הזה עזר לך.
    לגבי טפסן- באמת שאין לי מושג; אני לא הכתובת הנכונה.
    גבי

  9. שלום!
    שמי ענבר ואני גרה בברצלונה. היום אני לומדת באוניברסיטת ברצלונה שפה וסיפרות עברית, אך תמיד ידעתי שיותר מעניין אותי ללמוד בלשנות. השאלה שלי היא האם יש בארץ עבודה במקצוע הזה?

  10. היי ענבר,
    כמו שכתבתי למעלה תחת "מה אפשר לעשות עם זה?", העובדה המצערת היא שאין הרבה עבודה (בארץ או במקומות אחרים) בבלשנות נטו; למי שלומד בלשנות יש בד"כ 2 אופציות לתעסוקה:
    1) למי שלמד מקצוע נוסף רלוונטי, עבודה במקצוע הנוסף תוך התמחות בתחום השפה (כלומר, מי שלמד גם מדעי המחשב יכול אולי לעסוק בבלשנות חישובית/עיבוד שפה טבעית; מי שלמד גם הפרעות בתקשורת, חינוך מיוחד או מקצוע דומה יכול לעבוד בתחום זה ולהתמחות בבעיות שפה; מי שלמד גם הוראה יכול לעסוק בהוראת שפות; וכו')
    2) עבודה בתחום שאין לו קשר ישיר לבלשנות.

  11. שלום,
    שמי ילנה ובדיוק סיימתי תואר ראשון בבלשנות וספרות אנגלית בבן גוריון, אני מתלבטת על המשך לימודים בבר אילן באחת משתי מגמות
    תרגום או בלשנות קלינית. בלשנות קלינית נשמע לי מאוד מעניין אבל
    עד כמה זה מעשי ? יש עבודה בזה אחרי תואר שני? או שרק אחרי שלישי? האם זה נותן אפשרות להיות קלינאי תקשורת?

  12. שלום ילנה,
    המסלול בבלשנות קלינית בבר-אילן הוא מסלול מחקרי ולא מסלול מעשי/טיפולי; כלומר, הוא לא יכשיר אותך לעבוד במקצוע טיפולי כמו קלינאות תקשורת. קהל היעד העיקרי של המסלול הזה הוא אנשים שיש להם כבר תואר במקצוע טיפולי, ורוצים להתמחות בתחום השפה. למי שאין תואר במקצוע טיפולי ויש תואר בבלשנות, המסלול הזה הוא בעצם תואר שני בבלשנות, שבו אפשר להתמקד בנושאים כמו ליקויי שפה, רכישת שפה, שפה אצל אוכלוסיות מיוחדות, וכו'.

    לגבי עבודה- קשה לי להגיד לך, פרט למה שכבר אמרתי: התואר הזה לא יכשיר אותך לעבודה במקצוע טיפולי.

  13. שלום!
    יש לי תואר שני במתמטיקה. מאז שסיימתי את הלימודים, אני עובד כמתכנת בהיי-טק, ובניתי את עצמי שם לא רע בכלל. לאחרונה הבשילה אצלי החלטה "להוריד הילוך" ובזמן שיתפנה לחזור לספסל הלימודים – אך הפעם לא בדיוק באותם תחומים שבהם עסקתי עד כה. תחום הבלשנות מאד מושך אותי – בראש ובראשונה, בכל מה שקשור לבלשנות השוואתית והשפעות הדדיות בין שפות שונות (אני בעצמי דובר 3 שפות, ויש לי הכרה של שפות נוספות), אך בתור מתמטיקאי ואיש מחשבים אני גם מסתכל על השפה בצורה מופשטת. האם כדאי לי להשקיע בלימודי בלשנות? אם כן, באיזו צורה כדאי לי להשתלב בלימודים מהסוג הזה, ובמה להתמחות?

  14. האם כדאי לך להשקיע בלימודי בלשנות? זו שאלה שרק אתה יכול לענות עליה; אם זה מעניין אותך ואתה יכול להרשות לעצמך, אז למה לא?

    אני מכיר לא מעט אנשים עם רקע של מתמטיקה/מדעי המחשב שעשו תואר שני ושלישי בבלשנות (אחד מהם זה אני ;)). אני מניח שתוכל לשמור לעצמך את האופציה לחזור לעבוד בתחום הזה, ואז אתה לא ממש מסכן הרבה אם אתה הולך ללמוד גם בלשנות.

    לגבי מה בדיוק ואיך- בד"כ עם רקע כזה יש צורך בהשלמות של עד שנה, ואז תואר שני/שלישי. סביר שתוך כדי ההשלמות כבר תגלה מה בדיוק התחום שהכי מדבר אליך.

  15. שלום גבי!
    שמחתי מאוד להיתקל באתר שלך.
    אני בוגרת החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית. כשהתחלתי ללמוד שם הייתי ילדה תמימה ולא היה לי מושג על היות החוג מבודד בגישתו בארץ ובעולם. על כן כרגע כשאני מעוניינת במקצוע פרקטי שעדיין יהיה קשור לבלשנות, שאלתי היא כיצד והיכן, אם בכלל, אפשר לעשות הסבה לבלשנות חישובית כדי שאוכל להשתלב במאה ה-21 ולא להישאר תקועה 150 שנה מאחורי העולם כולו כמו ראש החוג לבלשנות בירושלים.
    אשמח מאוד לתשובתך!
    ד.

  16. קודם כל, למען הצדק: גם בלשנות גנרטיבית היא לא בדיוק מקצוע פרקטי, וגם מי שלומד בלשנות במקומות אחרים (לא בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית) בד"כ לא יוצא עם ידע רציני בבלשנות חישובית. אני חושב שהעובדה שהחוג בירושלים מלמד בגישה שונה משאר החוגים לבלשנות בארץ עשויה להפריע יותר למי שרוצה להמשיך בלימודי בלשנות תיאורטית ורוצה לבחור מתוך מגוון של חוגים.

    לגבי בלשנות חישובית- עניתי על שאלה דומה כאן; בד"כ צריך לשם כך ידע במדעי המחשב, אבל אפשר למצוא גם מסלולים לתואר שני/שלישי שמקבלים גם אנשים שאין להם רקע כזה, כמו למשל בבן-גוריון (עד כמה שאני יודע). בכל מקרה, כמעט תמיד כדי להכנס למקצוע כמו בלשנות חישובית צריך השלמות ממגוון תחומים, אז המצב שלך לא שונה לדעתי משל בוגר בלשנות במקום אחר.

  17. שלום

    רציתי לדעת אם תוכלו להפנות אותי לנושא של תרגום ממוחשב (איך עושים את זה?) או חקר שפה..

    תודה

  18. שירן- תרגום ממוחשב (machine translation) זה נושא מאד רחב (שלא לדבר על "חקר שפה"); נקודת התחלה טובה היא הערך בויקיפדיה בנושא; כדי לקבל מושג לגבי רמת הביצועים בפועל בתחום הזה, אפשר לנסות לתרגם את הערך מויקיפדיה לעברית בעזרת Google Translate, אבל אני לא בונה על זה שהתוצאה תהיה מובנת במיוחד.

    נ.ב.: "תוכלו"? אין כאן אף אחד חוץ ממני 😉

  19. ראשית תודה על התגובה המהירה.

    שאלה נוספת? האם יש מודל מתמטי לעניין?

  20. בחיי שאני לא יודע; אני מניח שכן (היות ורוב האנשים שעוסקים בתחום הזה באים ממדעי המחשב/מתמטיקה ולאו דווקא מבלשנות תיאורטית), אבל אני לא מספיק מתמצא בזה כדי להגיד בוודאות.

  21. גבי שלום,
    ראשית, מאוד שמחתי להתקל באתר הבאמת מאוד אינפורמטיבי שלך.

    אני רוצה להתחיל לימודי בלשנות יחד עם מדעי המחשב במסלול דו חוגי. הבנתי שיש קשר בין שני המקצועות בתחומים כמו בלשנות חישובית. השאלה היא, האם עם תואר ראשון משולב בלבד ובארץ באמת אפשר להשתלב בתחום,מה הסיכויים? יש צורך בתארים מתקדמים? מה הן אפשרויות תעסוקה אחרות שישלבו בין מדעי המחשב לבלשנות?

    תודה

  22. קירה- אני לא חושב שיש תשובה חד משמעית לשאלה הזו; כל תחום ההייטק מלא באנשים שאין להם יותר מאשר תואר ראשון במדעי המחשב. אני מניח שתואר שני או שלישי יכול להועיל מאד, אבל לא נראה לי שיש כאן החלטה שאת צריכה לקבל עכשיו. בשלב ראשון נראה לי שתואר ראשון דו-חוגי באוניברסיטה טובה בארץ ייתן לך בסיס מצוין לכל המשך שתבחרי.
    ולגבי אפשרויות תעסוקה אחרות- אני לא יכול להמליץ לך על משהו מסוים, אבל אני בהחלט חושב שתואר ראשון כמו שאת מתכננת ייתן לך שפע של אפשרויות (שעל חלק גדול מהן בטח לא תחשבי עד שלא תיתקלי בהן; על כל משרה שקשורה ישירות לבלשנות יש 100 משרות שאין להן קשר ישיר לבלשנות ושבכ"ז בוגרי בלשנות יכולים להתאים להן מצוין).

  23. שלום וברכה
    פעם ראשונה שאני ניגש לתחום של לימודים ומאוד מענין אותי ללמוד בלשנות. היתי רוצה לברר מהם תנאי הקבלה? איפה הכי מומלץ ללמוד?
    תודה

  24. תנאי הקבלה לבלשנות לא גבוהים, אבל התנאים הספציפיים משתנים מאוניברסיטה לאוניברסיטה- צריך לברר את זה באוניברסיטאות עצמן (אפשר למצוא את המידע הזה באתרים של חלק האוניברסיטאות).
    לגבי איפה הכי מומלץ ללמוד- זו שאלה שאני לא יכול לענות עליה- גם כי אין תשובה חד-משמעית (לכל אוניברסיטה יש את התחומים שבהם לימודי הבלשנות טובים יותר ואת התחומים שבהם היא פחות חזקה, ולכן תלוי מה מחפשים), וגם כי אני לא אובייקטיבי (מי כן?). על שאלות ספציפיות אני יכול לענות באימייל, אבל בכל מקרה אני לא יכול להמליץ לך באופן חד משמעי איפה ללמוד.

  25. שלום

    האם מי שלמד בלשנות אנגלית הינו מוסמך ללמד אנגלית יותר ממי שלמד פסכולוגיה?
    נא התייחסותך הדחופה …תודה

  26. שלום ורדית,
    אני לא בטוח שאני האדם המתאים לענות על השאלה הזו, אבל ממה שאני יודע, מי שלומד לתואר בבלשנות במסגרת חוג/מחלקה לאנגלית יכול גם לעשות תעודת הוראה שמסמיכה אותו להוראת אנגלית (מדובר בעוד מספר קורסים מעבר לקורסים שדרושים לתואר בבלשנות- לימודי הבלשנות עצמם אינם מהווים הכשרה להוראה); אני לא יודע אם יש משהו דומה שאפשר לשלב עם לימודי פסיכולוגיה.

  27. שלום גבי,
    אני מתעניינת בשפות ובעיקר באטימולוגיה לא מכבר. בתחילה שקלתי לימודי ספרות כהמשך למגמות ספרות ומוזיקה בהן למדתי בתיכון, אך תמיד ידעתי שאהבתי הגדולה היא לבלשנות. התכנון שלי הוא ללמוד את המקצוע באוניברסיטת ת"א- ההעדפה הברורה שלי. כאדם פרקטי במיוחד אני משתדלת לחשוב לעומק גם על אופציות התעסוקה (המעטות) בתחום, אמנם המחקר משום מה appeals to me יותר.

    האם אוכל לעבוד כמורה ברשת זו או אחרת (ברליץ, וול סטריט וכו') גם לאחר תואר ראשון בבלשנות או שמא אין הוא מספיק?
    בנוסף, באיזה אופן כל עניין התרגום עובד? האם אצטרך לשווק עצמי כמתורגמנית בעלת כרטיס ביקור מהוקצע או שאעשה סטאז' במשרד פרסום/הוצאה לאור בסיום התואר?

    אשמח לקבל תגובה ולדעת, ולו אך ברמה השטחית ביותר, לאן אני נכנסת. לא ארצה להתקבל וללמוד וליהנות מבלי שאוכל להתפרנס מן העניין בבוא העת.

    תודה מראש- וח"ח על האתר. יוזמה מבורכת ומועילה!

  28. שלום הילה,
    לגבי הוראת שפות: אני לא יכול לתת תשובה מוסמכת בעניין הזה, אבל אני מכיר די הרבה אנשים שלמדו בלשנות ועובדים כעת כמורים לאנגלית במקומות שונים (לא רק בבתי ספר- גם במכללות ואוניברסיטאות), כך שאין ספק שזו אופציה מציאותית. אני מניח שאם את חושבת על הוראת אנגלית, אולי כדאי לך לשקול לימודים במקום אחר ולאו דווקא בחוג לבלשנות בת"א- מהבחינה הזאת יש דווקא יתרון ללימודים באוניברסיטה שבה לימודי הבלשנות הם בחוג/מחלקה לאנגלית (אם כי בכל מקרה, לימודי בלשנות הם לא לימודי שפות ולא לימודי הוראת אנגלית).

    לגבי תרגום- תואר בבלשנות לא נותן הכשרה לעסוק בתרגום, אבל הוא כן נותן בסיס טוב ללימודי תרגום. בבר-אילן יש לימודי תרגום לתואר שני (אין בזה תואר ראשון), בת"א נדמה לי שיש לימודי תעודה, ובטח יש עוד מקומות- בכל מקרה צריך קודם כל תואר ראשון במשהו, ובלשנות זו אופציה מצוינת.

    ואגב, כמו שבטח כבר כתבתי בכל מיני מקומות: בלשנים לא ממש מתעסקים באטימולוגיה; הפרספקטיבה ההיסטורית היא כיום די משנית בבלשנות, ובנוסף, בלשנים מעדיפים לעסוק בעיקר בחוקיות של השפה ולא בתכונות של מילה בודדת כזו או אחרת.

  29. שלום!
    אני מאוד שמחה שמצאתי את האתר שלך!!!
    אני חיילת משוחררת מזה כחצי שנה ואני מעוניינת להתחיל בשנה הבאה לימודים באוניברסיטת בן גוריון. כרגע אני מאוד סקרנית לגבי בבלשנות וספרויות זרות אך מכיוון שאני יודעת כל כך מעט על התחום טרם נרשמתי ללימודים…
    קראתי שכתבת למעלה שתואר בבלשנות נותן בסיס טוב לעבודה בתרגום אך נדרשת הכשרה נוספת. איזו הכשרה נדרשת, ואיפה ניתן לקבל את ההכשרה? אני מאוד הייתי מעוניינת לעסוק בעתיד בתרגום ספרים בעיקר.
    ודבר נוסף..שמתי לב שהתנאי קבלה בכל האוניברסטאות יחסית לא גבוהיים…ותהיתי לעצמי האם זה בגלל שיש דרישה נמוכה לתחום הזה?
    אני אשמח אם תהנה לי בהקדם!!

  30. אנה: בחלק מהאוניברסיטאות יש תואר שני או לימודי תעודה בתרגום (אבל למיטב ידיעתי אין תואר ראשון בתרגום, כך שבכל מקרה צריך תואר ראשון כלשהו לפני לימודי תרגום).
    לגבי תנאי הקבלה: בבלשנות, כמו בשאר התחומים של מדעי הרוח, הביקוש הוא לא מאד גבוה, ולכן תנאי הקבלה לא גבוהים במיוחד.

  31. שאלה נוספת…
    הבנתי שהלימודים בבן גוריון הם בשפה האנגלית. האם צריך שליטה מאוד גבוהה בשפה, אפילו ברמה של שפת אם, על מנת "להסתדר" בלימודים?

  32. אני לא יודע לגבי בן גוריון, אבל אני יכול להגיד לך שגם אצלנו בבר אילן לימודי הבלשנות הם באנגלית, ולמרות שרמת האנגלית של רוב הסטודנטים לא מתקרבת לרמת שפת אם, הם מסתדרים. לא הייתי מציע לך להסס ללמוד בלשנות בגלל האנגלית- להיפך, תראי בזה בונוס נוסף: גם תלמדי בלשנות, וגם האנגלית שלך תשתפר (בלית ברירה..), מה שגם יכול מאד לעזור בהמשך כשמחפשים עבודה.

  33. שלום,

    שאלה לי אליך אותה אשאל לאחר תאור מצבי בקצרה:

    אני בעלת תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ותואר שני בביוכימיה ומדעי המזון.

    מסתבר שאני יכולה להתקבל ללימודי דוקטורט בבלשנות לאחר שנה של השלמות בה אלמד שבעה קורסי בסיס.

    ושאלתי היא: האם באמת אוכל בפרק זמן זה לרכוש את כל הכלים הנחוצים והידע הנדרש כך שאוכל להיות באמת "דוקטור בבלשנות"?

    ותוך כדי כתיבה התעוררו בי שאלות נוספות אליך: האם התארים שכבר יש לי יכולים להשתלב טוב עם תואר שלישי בבלשנות למציאת עבודה לאחר מכן? והאם כדאי תוך כדי הלימודים לקחת איזשהוא קורס מתחום ההי-טק?

    תודה רבה רבה וחג שמח,
    מיכל

  34. מיכל: אני חושב ש-7 קורסים כהשלמות זה בהחלט מספיק בשביל להכנס לעניינים; זה אמור לתת לך בסיס מספיק בשביל לבחור נושא להתמחות בו, ואז יש לך 4 שנים (או יותר) להעמיק בנושא שיעניין אותך. למעשה, זה אפילו לא חריג: די הרבה אנשים (כמוני למשל) מגיעים לבלשנות רק בתואר שני או שלישי, אחרי שעשו תואר ראשון/שני בתחום אחר.

    לגבי מציאת עבודה: קשה לי לחשוב על צורה שבה התארים שיש לך יוכלו להתקשר לבלשנות; אבל כמובן, שהעובדה שיש לך השכלה קודמת תיתן לך יותר מרחב תמרון בהמשך (כלומר, לא תהיי מוגבלת להיצע הקטן של משרות שמיועדות דווקא לבעלי תואר בבלשנות). מצד שני, אני חושב שלא מעט מקומות עבודה מחפשים עובדים שמסוגלים להתמודד עם מגוון גדול של נושאים, ומבחינה הזו יש יתרון למי שלמד כמה מקצועות שלא ממש קשורים זה לזה.
    לגבי קורסים מתחום ההי-טק: זה בטח לא יכול להזיק; בהמשך למה שכתבתי בפסקה הקודמת- לדעתי, ככל שתהיה לך השכלה יותר רחבה ומגוונת, המצב שלך יהיה טוב יותר (וזה בעצם לא קשור כבר לבלשנות, זה נכון לכל תחום). באופן כללי, כל מי שבוחר ללמוד בלשנות צריך להבין שאין כמעט אפשרויות תעסוקה בבלשנות נטו, ולכן ככל שלומדים יותר דברים בנוסף לבלשנות- האפשרויות מגוונות יותר.

  35. שלום, שמחתי לראות את האתר שלך הוא באמת עזר לי אך עדין ישלי כמה שאלות ואשמח אם תוכל לענות לי עליהן..
    מה ההבדל בין לימודי בלשנות ללימודי לשון עברית?
    מעניין אותי לעבוד בעתיד כעורכת לשונית או משהו בסגנון, האם בלשנות זה מה שעלי ללמוד?
    הבנתי שעם תואר ראשון בבלשנות אין יותר מדי מה לעשות חוץ מאולי להיות מורה זה נכון? ועם תואר שני בבלשנות לאיזה כיוונים אפשר להתקדם?

    תודה רבה מראש!

  36. שלום אביה,

    1. לימודי בלשנות עוסקים בשפה באופן כללי: איך מנתחים דקדוק של שפה (כלשהי), איך שפה נרכשת ע"י ילדים, איך אנשים משתמשים בשפה, וכו'. השאלה המרכזית בבלשנות היא "מהי שפה אנושית, ואיך היא עובדת בעצם?". לימודי לשון עברית, לעומת זאת, עוסקים רק בשפה העברית (ואולי קצת בשפות אחרות שיש להן קשר הסטורי לעברית), ונועדו לתת לך ידע מעמיק ככל האפשר על השפה הספציפית הזו, ההיסטוריה שלה, הדקדוק שלה, וכו'.

    2. אני מניח שאם את חושבת על עריכה לשונית בעברית, לשון עברית זה התחום הרלוונטי, אבל יש גם בוגרי בלשנות שמגיעים בסופו של דבר לתחום הזה.

    3. לגבי עבודה לבוגרי בלשנות, פרט להוראת שפות זרות: יש די מעט מקצועות שמתבססים ישירות על לימודי בלשנות, וגם אלה בד"כ מניחים שלמדת עוד משהו חוץ מבלשנות (מדעי המחשב, הפרעות בתקשורת, חינוך מיוחד וכו'). פרט לכך, הרבה בוגרי בלשנות עוסקים בדברים שקשורים בצורה זו או אחרת לכתיבה/עריכה וכד'; אבל בסופו של דבר אי אפשר להתכחש לעובדה שהרבה בוגרי בלשנות, כמו בשאר התחומים של מדעי הרוח, עובדים בסופו של דבר בתחומים שהקשר שלהם ללימודים הוא די רופף.

  37. שלום,
    אני מעוניין ללמוד בלשנות מהפן של חקר התרבות. קצת לכיוון של אנתרופולוגיה.
    האם יש מוסד בארץ שמתמחה בכך?
    יש לי תואר ראשון בהיסטוריה וחינוך ואני רוצה ללמוד את זה כתואר שני. האם, לדעתך, יש עם כך בעיה?

    תודה רבה
    יותם

  38. יותם, אני לא מצליח לחשוב על מקום בארץ שבו מלמדים בלשנות בגישה הזאת. אני מתאר לעצמי שיש פה ושם חוקרים/מרצים בודדים שכן עוסקים בזה (אבל אין לי שמות ספציפיים להפנות אותך אליהם), אבל כתכנית לימודים- לא עד כמה שאני יודע.
    באופן כללי לגבי תואר שני בבלשנות עם רקע מתחום אחר- בד"כ זה אפשרי, אחרי שלוקחים כמה קורסי השלמה.
    גבי

  39. תודה על התגובה המהירה.
    האם אתה יודע האם תחום הלימוד והחקר הזה קיים בחוגים לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה?
    האם יש מקום או מישהו נוסף שאתה ממליץ להתייעץ איתו על נושא זה?

    תודה רבה

  40. שלום גבי,

    אני עכשיו בערך באמצע הדרך לסיום תואר ראשון בבר אילן בתחום לימודי מידע בטכנולוגיות ווב.
    אני שוקל להמשיך לתואר שני בחו"ל בבלשנות חישובית. האם תוכל להפנות אותי למידע ספציפי יותר בתחום?
    (הTAG של בלשנות חישובית פה לא בדיוק מכיל מידע קונקרטי)
    במיוחד הייתי רוצה לדעת אילו מן עבודות קיימות בתחום זה? כמה ידע בתכנות תופס מקום וכמה מן הבלשנות?

    תודה מראש

  41. יואב, אין לי מקורות ספציפיים בנושא הזה שאני יכול להפנות אותך אליהם, ומכיוון שזה לא נושא שאני עצמי עוסק או עסקתי בו אני לא רוצה לתת המלצות שאולי יהיו לא מדויקות או מטעות. אני יכול רק להגיד שלגבי החלוקה בין בלשנות ותכנות (ואולי בעצם בין בלשנות למדעי המחשב)- יש אנשים שעוסקים בבלשנות חישובית יותר מהצד הבלשני, ויש כאלה שיותר מהצד החישובי, ולדעתי אי אפשר כאן לתת הכללה גורפת, אלא כל מקרה לגופו; הייתי אומר שמטרת הלימודים צריכה להיות לתת לך את הכלים הבסיסיים שיאפשרו לך אח"כ להתמחות במה שתבחר.

  42. שלום רב,
    שמחה מאוד שמצאתי את האתר הזה, מקווה שתוכל לעזור לי.
    אני מתעניינת בלימודי בלשנות לתואר ראשון, המשיכה שלי לתחום היא בגלל שהבנתי שלומדים שם מספר שפות, השאלה היא באיזה תחום של הבלשנות לומדים יותר שפות? ובאיזו אוניברסיטה או אולי אפילו מכללה אפשר ללמוד זאת?
    תודה מראש.

  43. מרינה, זה לא ממש נכון שבבלשנות לומדים שפות- למעשה, כמעט בכל מקום שמלמדים בלשנות, זה לא כולל לימוד של שום שפה. אני חושב שיוצא הדופן היחיד הוא המסלול בבלשנות סטרוקטורליסטית באוניברסיטה העברית, ששם לומדים (אם אני לא טועה) כמה שפות עתיקות. בכל מקום אחר, בלשנות זה לימודים על שפה ולא לימודים של שפה. (באנלוגיה: סטודנטים לרפואה לא צריכים להדבק בכל המחלות שהם לומדים עליהן, סטודנטים לפסיכולוגיה לא צריכים לסבול מכל הפרעות האישיות, וכו'… יש הבדל ענק בין ללמוד על משהו לבין ללמוד את אותו המשהו).

  44. שלום,
    לפני שאני נרשמת ללימודי בלשנות, הייתי שמחה לדעת לאילו תארים שניים אני יכולה להתקבל עם תואר ראשון בבלשנות. האם אני יכולה להתקבל לכל תואר שני לאחר השלמות? ואם לא אילו מסלולים חסומים בפני בוודאות?
    תודה מראש.

  45. שיר, זו לא שאלה שיש לי עליה תשובה ברורה; כל תכנית לימודים קובעת את תנאי הקבלה שלה, ולעתים קרובות מה שאפשרי במקום אחד בלתי אפשרי במקום אחר. בהחלט לא הייתי אומר שעם תואר ראשון בבלשנות אפשר להתקבל לתואר שני בכל מקצוע שעולה על דעתך, אבל יש לא מעט אפשרויות- אני מציע שפשוט תבררי לגבי האפשרויות הספציפיות שנראות לך הכי רלוונטיות. בכל מקרה, ההמלצה שלי היא לא לשים את כל הביצים בסל אחד: מבחינת ראיה לעתיד, עדיף בד"כ לעשות תואר ראשון דו-חוגי/דו-ראשי (בכל אוניברסיטה יש לזה שם אחר) ולא להגביל את עצמך לדבר אחד (גם אם זה הרבה יותר קל ונוח במהלך התואר הראשון).

  46. שלום גבי
    אני לומד לתואר בחינוך, ומעוניין לרכוש ידע כללי, או קצת מעבר, בנושא בלשנות (אולי לקראת לימודים בעתיד).
    השאלה שלי היא- האם ישנם ספרים שהיית ממליץ עליהם? אני מבין שאין מסלול לבלשנות באוניברסיטה הפתוחה, אבל אולי יש ספרים שלהם ששייכים לקורס אחר. ואם לא אצלם, אז איפה יש?
    תודה!!

  47. יש 2 ספרים באנגלית שהמלצתי עליהם כבר בעבר (בדף הזה, בדיוק לפני תחילת התגובות), ועכשיו הוספתי לרשימה גם את הספר בעברית של האוניברסיטה הפתוחה, שאמנם לא יצא לי לראות אותו אבל היה לי חלק קטן בהכנתו ולכן אני יודע שהתוכן שלו דומה מאד למה שמלמדים בקורסי מבוא בהרבה אוניברסיטאות. למיטב ידיעתי אין אמנם מסלול שלם בבלשנות באו"פ, אבל הקורס הזה בהחלט שווה בדיקה למי שמתעניין בתחום.

  48. היי גבי,
    אני מעוניינת ללמוד תואר ראשון במסלול דו חוגי של בלשנות והסטוריה אבל ממה שאני רואה שכתבת, אין הרבה מה לעשות עם תואר בבלשנות אם אין משהו שקשור למדעי המחשב או הוראה. אתה חושב שעדיין יהיה לי מה לעשות עם שני התארים האלה או ללמוד משהו אחר במקום הסטורי?
    ועוד דבר, התקשרתי לבר אילן והם אמרו לי שהבלשנות שלהם היא רק בלשנות באנגלית, אבל אתה אומר שלא. אז איך הבלשנות בבר אילן עובדת?

  49. יעל- זה לא שאין מה לעשות עם תואר בבלשנות, אלא שקשה למצוא עבודה שקשורה קשר ישיר לבלשנות. כמו שכתבתי למשל כאן, יש עבודה לבוגרי בלשנות, אבל זה לא מסוג המקצועות שכשאת הולכת ללמוד את יודעת מה בדיוק תעשי עם זה. אני הייתי אומר שתלמדי מה שמעניין אותך- אבל זו רק דעתי האישית.

    לגבי בלשנות בבר אילן: זה באמת במסגרת המחלקה לאנגלית, אבל זו בלשנות כללית. הלימודים נערכים באנגלית, אבל לומדים על שפה באופן כללי ולאו דווקא על אנגלית (כמו שאמרתי היום למישהי- יותר קל למצוא אצלנו אנשים שעוסקים בעברית, רוסית או ערבית מאשר אנשים שעוסקים רק באנגלית). הסיבה למצב העניינים המוזר הזה היא היסטורית, אבל אנחנו מאמינים שיש בלימודי בלשנות באנגלית הרבה יתרונות מעשיים (למשל, במציאת עבודה בהמשך). אם יש לך שאלות נוספות או שאת סתם רוצה להתייעץ ולהתרשם, את יכולה ליצור קשר איתי או עם המזכירות של המחלקה לאנגלית שיפנו אותך לאדם המתאים.

  50. שלום גבי,
    בגוף המאמר שכתבת ציינת שיש חשיבות לבחירת האוניברסיטה בה לומדים בלשנות בתלות למסלול בבלשנות בו רוצים להתמחות.
    אני מגיע מתחום המחשבים ומעוניין לעשות תואר שני בבלשנות עם אוריינטציה לתחום המוצא שלי (בלשנות חישובית). בשל אילוצים גיאוגרפיים, אני מתלבט בין אוני' ת"א ובר אילן בלבד.
    הייתי רוצה לשאול איזו מבין האוניברסיטאות הללו מציעה מסלול יותר מותאם ומובנה לבלשנות חישובית ועד כמה ההבדל ניכר.

    תודה מראש,
    איל

  51. איל, באף אחת מהאוניברסיטאות אין מסלול מסודר בבלשנות חישובית לתואר שני (בבר אילן אני בטוח; בתל אביב אני כמעט בטוח). אבל כשמדובר בתואר שני, יש מקום לשילובים והתאמות על בסיס אישי- למשל, שתהיה רשום כסטודנט לבלשנות ותיקח גם קורסים במדעי המחשב, או שתעבוד עם שני מנחים, אחד מכל תחום; בשתי האוניברסיטאות יש לדעתי את הבסיס לאפשר את זה.
    אני לא יכול להמליץ לך על אפשרות אחת – גם כי באופן כללי זה משהו שאני משתדל לא לעשות כאן בבלוג, וגם כי באמת אני לא חושב שיש כאן תשובה חד משמעית. הייתי מציע לך להפגש עם מרצים משתי האוניברסיטאות- גם מרצים מבלשנות, וגם מרצים ממדעי המחשב שעוסקים בעיבוד שפה טבעית, ולשמוע מה מציעים לך.

    וחוץ מזה, בתור מי שבעצמו עבר את התהליך הזה- יכול להיות שאחרי כמה קורסים בבלשנות תאורטית תגלה שזה מספיק מעניין כשלעצמו ולא חייבים לשלב את זה עם שום דבר (:

סגור לתגובות.