בלשנות אונליין

בימים האחרונים אני מבלה חלק ניכר מהזמן הפנוי שאין לי בנבירה באוסף האוצרות המופלא של ה-[Public Domain Review](http://publicdomainreview.org). אחת התגליות היותר ביזאריות שלי שם היא [ספר מ-1816 בשם The Danger of Premature Interment](http://publicdomainreview.org/2011/08/15/the-danger-of-premature-interment-1816/) ("הסכנה של קבורה מוקדמת"). נא לא לזלזל, זה ספר רציני עד מוות, שמסביר ומדגים בעזרת מקרים אמיתיים (!) שאם לא נזהרים, עלולים בטעות לקבור מישהו בעודו בחיים. אם אין לכם משהו יותר טוב לעשות (וגם אם יש לכם), מומלץ בחום לעזוב הכל ולשבת לקרוא קצת. פרס מובטח לקוראים שיצליחו להשאר רציניים למשך יותר מ-60 שניות.

אחרי סקירה היסטורית מעמיקה של הגישה שאומרת שעדיף לקחת את הזמן ולא למהר לקבור את המתים לכאורה (למשל, המחבר מסביר שבאנגליה נהוג לחכות 4-5 ימים לפני הקבורה, ואם לא, "this precipitation excites suspicions among the neighbors"- אין כמו שכנים חטטנים כדי ליצור דרמה טובה), באים הסיפורים העסיסיים (והאמיתיים! כי הרי ככה כתוב) על ה"מתים" שקמו לתחיה.

הסיפור הראשון (עמ' 19) נפתח כך: "A director of the coach office at Dijon, named Colinet, was supposed to be dead…". [התגובה הראשונית שלי](https://plus.google.com/u/0/107681951726521026750/posts/VVBt7aV7HJs) היתה לציין שהמשמעות של supposed to השתנתה קצת ב-200 השנים שעברו מאז שהספר הזה נכתב: סביר מאד להניח שהמחבר התכוון שהאדון נחשב למת (או ליתר דיוק, שחשבו שהוא מת), ולא שהוא אמור היה להיות מת. כנראה ששתי המשמעויות של supposed to עדיין קיימות גם כיום, אלא שהמשמעות הדומיננטית בימינו היא זו של "אמור".

רק אח"כ התעוררה אצלי השאלה הבלשנית המעניינת יותר: מה בעצם הקשר בין שתי המשמעויות? בהנחה שהשינוי ממשמעות של "חשבו ש" למשמעות של "אמור" היא לא מקרית, למה בעצם ששתי המשמעויות יחלקו את אותה מילה? אם נפרט את שתי המשמעויות, זה משהו כזה:

1. (אנשים) חשבו, למרות שאולי זה לא היה נכון, שאדון x היה מת.
2. מחובתו של אדון x היה להיות מת (כלומר, בכל מצב עניינים שבו x עושה מה שנדרש ממנו, הוא מת).

אז מה הקשר? שתי המשמעויות הן בצורה זו או אחרת מודאליות- כאלה שעוסקות במה שהכרחי/ייתכן/נדרש/אפשרי וכד', אבל קשה להגיד שאני רואה את הקשר מעבר לכך. מכיוון שסמנטיקה של עולמות אפשריים מעולם לא היתה הצד החזק שלי, בהחלט ייתכן שיש כאן משהו שסמנטיקאי אמיתי (בניגוד אלי) יצליח לראות. אני אשמח לשמוע (לקרוא) הצעות.

ואם העיסוק במתים-חיים עושה לכם את זה (או אם סמנטיקה פורמלית זה לא מה שהייתם מגדירים כבילוי), אז אחרי שתגמרו (או שתסיימו, אם אתם מאלה) עם הספר, לכו לראות את הטראש האולטימטיבי, [Plan 9 from outer space](http://archive.org/details/Plan_9_from_Outer_Space_1959) של אד ווד מ-1959, כי אם כבר אז כבר.