ארכיון לקטגוריה תחביר

Unputdownable

אימייל פרסומי שקיבלתי אתמול מ-Barnes & Noble נפתח בשם התואר "Unputdownable", שמתאר ספרים שאי אפשר להניח אותם (מרגע שהתחלתם לקרוא). חיפוש בגוגל מראה שזו לא מילה שהומצאה על-ידי הקופירייטרים של B&N, אלא מילה שאכן קיימת כבר בשימוש. מנקודת מבט תיאורטית, המילה הזו מדגימה יפה את בעיית הגדרת הגבולות והיחסים בין התחביר למורפולוגיה. המשך »

2 תגובות 

כנס IATL 22

הכנס ה-22 של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית (IATL) יתקיים השנה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתאריכים 2-3 ביולי 2006. מיד אחרי הכנס, בתאריכים 4-6 ביולי, תתקיים באותו מקום סדנא בנושא תחביר, לכסיקון ומבנה אירוע (אם למישהו יש תרגום מוצלח יותר למושג "event structure", אני אשמח לשמוע…).

את תכנית הכנס ניתן לראות כאן, ואת תכנית הסדנא כאן.

2 תגובות 

בזרזירית זה נשמע יותר טוב

מאמר שהתפרסם בכתב העת Nature טוען שלזרזיר המצוי יש יכולת ללמוד מבנים תחביריים המוגדרים על-ידי אחת התכונות המהותיות ביותר של השפה האנושית: רקורסיה. האם זה אומר משהו על היכולת הלשונית של האדם? המשך »

2 תגובות 

נושא דקדוקי אצל חרשים מלידה

מאמר שהתפרסם לאחרונה מספק עדות מפתיעה לקיום "נושא דקדוקי" גם במערכת הג'סטות של חרשים מלידה, שמעולם לא נחשפו לשפה. המחקר מראה שגם חרשים מלידה שמתקשרים באמצעות מערכת סימנים "ביתית" ולא בשפת סימנים מסודרת מייחדים במערכת זו מה שנראה כנושא דקדוקי, שאופן קביעתו דומה באופן מובהק לאופן שבו נקבע נושא דקדוקי בשפות מדוברות. מחקר זה מספק תמיכה מעניינת להשערה הידועה כ"השערת המולדות", שלפיה מאפיינים מסוימים של מערכת הדקדוק הינם מולדים, והדקדוק אינו רק ידע שנלמד כתוצאה מחשיפה לשפת הסביבה. המשך »

אין תגובות 

דו-לשוניות והתפתחות העברית המודרנית

באתר של בית לייוויק מתפרסמת הקלטה של עימות בין שני בלשנים, גלעד צוקרמן וברוך פודולסקי, סביב שאלת שיוכה הגנטי של העברית המודרנית: האם זו שפה שמית, שמהווה המשך ישיר לשלבים מוקדמים יותר של העברית, או שפה חדשה המשלבת בין מאפיינים שמיים (שהגיעו מהעברית הקדומה) ומאפיינים של שפות אינדו-אירופאיות שונות? שאלת השיוך הגנטי-היסטורי של שפה היא שאלה טיפוסית לבלשנות המסורתית, המיוצגת במקרה זה ע"י פודולסקי; עמדתו של צוקרמן, למרות שהיא שונה במובהק מהגישה המסורתית, אינה מדגישה מספיק, לדעתי, את השוני בתפיסה בין הבלשנות המסורתית והמודרנית. המשך »

8 תגובות 

הספר Syntax של אנדרו קרני

קיימים כיום לא מעט ספרי לימוד לתחביר, ואחד הנגישים והקריאים שבהם הוא הספר Syntax של אנדרו קרני. המהדורה הראשונה יצאה לאור בשנת 2002, וכעת מתפרסמת באינטרנט טיוטא למהדורה השניה, שתצא לאור ב-2006. עד לחודש מאי 2006, ניתן להשתמש בטיוטא זו באופן חופשי, וזו הזדמנות מצוינת למי שרוצה להכיר את הבסיס למסגרת התחבירית הידועה כ"תחביר גנרטיבי". המשך »

אין תגובות 

לשחק אותה, to go it

שני פוסטים ב-Language Log מהשבוע האחרון (כאן וכאן) עוסקים בצירוף "to go it alone" באנגלית. עבור דוברי עברית, השאלה המתבקשת היא האם מדובר באותו סוג של מבנה כמו בצירופים "אכל אותה" ו"שיחק אותה". המשך »

אין תגובות 

מין דקדוקי ומין ביולוגי

מין דקדוקי מעורר תמיד תהיות רבות: למשל, למה שמותיהם של בעלי חיים מסוימים, כמו כלב או נמר, קיימים גם בזכר וגם בנקבה (כלב/כלבה, נמר/נמרה) , אחרים רק בזכר (למשל, דג או נשר), ואחרים רק בנקבה (למשל, זיקית או ציפור)? הקשר נוסף שבו המין הדקדוקי זוכה לתשומת לב רבה גם ממי שאינם בלשנים הוא השימוש בצורת הזכר בתור הצורה הנייטרלית, הנתפש לעתים כסוג של סקסיזם או אפליה.

מנקודת מבט בלשנית, בחינה של מהות המין הדקדוקי מראה שצורת ה"זכר" היא לא בהכרח "זכרית" במיוחד, ושבמצבים רבים הדקדוק עצמו מתייחס לצורה זו כצורה הנייטרלית. אבל קודם כל, מה זה בעצם מין דקדוקי? המשך »

8 תגובות 

גוגל ככלי למחקר בלשני?

פוסט באתר Language Log השבוע התייחס למגבלות של שימוש בגוגל ככלי עזר למחקר בלשני. ההסתייגות שם (המבוססת בעיקר על הפוסט הזה והזה) היא בעיקר מחוסר האמינות של המידע הכמותי המתקבל מתוצאות חיפוש בגוגל, המוביל לכך שלא ניתן להשתמש בחיפושים בגוגל כדי להסיק מסקנות חד-משמעיות בדבר התדירות היחסית של ביטויים או צירופים שונים. למעשה, זוהי רק אחת מתוך מספר רב של מגבלות שמהן סובל השימוש בגוגל ככלי למחקר בלשני; בניגוד להסתייגות מאמינות המידע הכמותי, מגבלות אחרות רלוונטיות גם למי שהמחקר שלו על השפה אינו כמותי. המשך »

אין תגובות 

השלט הכי בלתי מובן בארץ?

לצד הכביש בין פתח תקווה להוד השרון יש סופרמרקט עם שלט שמכריז: "אצלנו הקופה הרושמת פחות". כשראיתי את השלט הזה בפעם הראשונה, עברו כמה דקות עד שהבנתי מה הוא מנסה להגיד. הקופה הרושמת אצלם היא פחות מה? פחות יעילה? פחות מהירה? התחושה היתה שחסר משהו כדי שזה יהיה משפט. בסופו של דבר, ירד לי האסימון: השלט טוען שהקופה אצלם, בהשוואה לקופות אצל אחרים, רושמת פחות. (ולמי שעדיין מתקשה: קופה יכולה לרשום יותר, ויכולה לרשום פחות. אצלם היא רושמת פחות).

אז למה זה כ"כ קשה להבנה? המשך »

7 תגובות 

» העמוד הקודם« Previous entries » העמוד הקודם · העמוד הבא » Next entries »העמוד הבא »