אתם לא חייבים להגרי(א) איתי
לפעמים אנחנו שוכחים עד כמה המשימה של שימוש בשפה היא משימה מורכבת, ולא מספיק נותנים קרדיט למוח שלנו על העבודה המדהימה שהוא עושה. אבל גם בתוכנה הכי משוכללת יש פה ושם באגים, ולפעמים הבאגים האלה הם הדבר הכי נחמד שיש.
בשבוע שעבר הוזמנתי לתת הרצאה באוניברסיטה העברית. למרות שהרצאות בבלשנות הן בד"כ באנגלית, בפורום המצומצם שבו היה מדובר התבקש שנדבר בעברית. סייגתי את העניין בכך שאני מקווה שלא תהיה לי בעיה עם הטרמינולוגיה בעברית, כי למעשה אני כמעט אף פעם לא מדבר על בלשנות בעברית: אני מלמד באנגלית (כי הבלשנות בבר אילן היא במסגרת המחלקה לאנגלית); כנסים בבלשנות, גם בארץ, הם באנגלית; וגם מאמרים שאני כותב, אפילו אם הם עוסקים בעברית, הם כמעט תמיד באנגלית. למעשה, הבלוג הזה הוא כמעט המקום היחיד שבו אני עוסק בבלשנות בעברית. לכן היה סביר לצפות שבמוקדם או במאוחר אני אתקל במונח מקצועי שאני לא יודע, או לא זוכר, איך אומרים אותו בעברית.
לא עברו חמש דקות מתחילת ההרצאה, והמוח שלי פתר בעיה שכזו עוד לפני שהספקתי להבין שהיא קיימת. נושא ההרצאה היה משפטים עם האוגד "זה", כמו "זבוב במרק זה בריא" או "שני אורחים זה מעצבן". הבעיה העיקרית שרציתי לדון בה היא העדר ההתאם במשפטים כאלה: לא משנה אם הנושא הוא יחיד או רבים, זכר או נקבה- האוגד נשאר "זה", והפרדיקט, אם הוא שם תואר, נשאר בצורת הזכר יחיד (למשל, אי אפשר להגיד "זבובים במרק זה בריאים"). ופתאום מצאתי את עצמי אומר שבניגוד למשפטים עם האוגד "הוא", במשפטים עם "זה" הנושא לא יכול להגרי עם האוגד.
מאיפה בא לי "להגרי"? המונח האנגלי הוא to agree. ולמרות שיש מונח עברי (להתאים), המוח שלי החליט כנראה שזה לא זה, ושיש דרך טובה יותר לעברת את המונח האנגלי. אני יכול לחשוב על כמה גורמים ש"קשרו קשר" כאן:
- מספר העיצורים ב-agree הוא כזה שיכול להשתלב בקלות בפועל עברי ב"הפעיל"
- בין שני העיצורים ב-agree אין תנועה, כמו בין שני העיצורים הראשונים של השורש ב"להפעיל"
- ההקבלה בין התנועות ב-agree לתנועות ב"להפעיל": a-i
- העובדה שיש פועל עברי כמעט זהה, "להקריא", שנבדל מ"להגרי(א)" רק בתכונית פונולוגית אחת (העיצור הבלתי קולי k לעומת העיצור הקולי g)
- העובדה ש"להתאים" הוא פועל שהמשמעות הנפוצה שלו היא המשמעות של תיאור מצב או תכונה סטטית (למשל "המכסה מתאים לסיר"), בניגוד למשמעות התיאורטית של to agree שאליה התכוונתי, שניתן לתרגם גם כ"ליצור התאם"
וכמובן, העובדה הפשוטה שאני לא משתמש לעתים קרובות במונח העברי, ולכן המונח האנגלי היה לי "על קצה הלשון", ורק צריך היה למצוא דרך לשלב אותו בסביבה העברית.
היפה כאן הוא התפקיד המרכזי של המרכיב הפונולוגי: אני לא חושב שהיה יוצא לי "הגריאו" בעבר, או "מגריאים" ברבים; ההתאמה המושלמת בצורת המקור היוותה כאן כנראה תנאי הכרחי ל"מיזוג" בין המילה האנגלית לתבנית העברית.
אז אתם לא חייבים להגרי(א) איתי, אבל לדעתי זו מילה נפלאה.
דורון מיטלר כתב(ה),
דצמבר 24, 2012 @ 12:09
סליחה, אך בעוד חוסר ההתאם בין הנושא לאוגד ברור ("הילדים האלה זה הילדים שלי"), לא ברור לי עניין חוסר ההתאם בין הנושא לשם התואר (הנשוא השמני), שהרי המשפט שהבאת כדוגמא "זבובים במרק זה בריא", משמעו למעשה "זה שיש (היות) זבובים במרק זה בריא" וזו הסיבה לכך שלא ניתן לומר "זבובים במרק זה בריאים".
אשמח אם תסתור את הנחתי באמצעות דוגמאות נוספות לחוסר ההתאם בין נושא לנשוא שמני שאינן ממין "היות… זה…".
רב תודות.
דורון מיטלר
גבי כתב(ה),
דצמבר 24, 2012 @ 12:54
דורון, זו באמת אחת השאלות העיקריות כאן- עד כמה העדר ההתאם קשור למשמעות, ולמה. יש כמה סיבות לפקפק בכיוון שאתה מציע. קודם כל, יש משפטים כמו "גבינה זה טעים" (ולא "גבינה זה טעימה"), "איסלנד זה רחוק" (ולא "רחוקה"), "עמבה זה צהוב" (ולא "צהובה") וכו', שעבורם פירוש מהסוג שהצעת הוא הרבה יותר מאולץ, אם בכלל (אבל באמת העובדה שפירוש מהסוג הזה קיים בהרבה מאד משפטים עם "זה" היא חלק ממה שצריך להסביר כאן). אפשר אולי להרחיב את מה שאתה מציע גם למקרים כמו "מתמטיקה זה מסובך" (=ללמוד מתמטיקה זה מסובך), אבל עדיין לא נראה לי שזה מכסה את כל המקרים עם "זה".
הדבר השני הוא שמה שאתה מציע, שנקרא לפעמים "התאם סמנטי", מעלה את השאלה למה זה קורה דווקא במשפטים עם "זה". למה למשל אי אפשר להגיד "זבובים במרק הורג הרבה אנשים", או "אנשים טובים עוזר לי להרדם בלילה" (במשמעות של "העובדה שיש אנשים טובים…")? גם אם יש מרכיב סמנטי, צריך להסביר למה הוא משפיע על ההתאם דווקא בסוג המשפטים הזה.
אבל בכל מקרה, מה שגרם לך להעלות את הספקות שהעלית זה בדיוק מה שהופך את סוג המשפטים הזה לכ"כ מעניין (בעיני). אולי אני אכתוב על זה יותר בפירוט באחד הפוסטים הבאים.
דורון מיטלר כתב(ה),
דצמבר 24, 2012 @ 13:15
רב תודות על התשובה… :-)
מה ההבדל בין רובוט לקוקוס? | בלשנות אונליין כתב(ה),
פברואר 22, 2013 @ 18:00
[…] על מילים חדשות בשפה); וגם בגלל שלעתים קרובות יש להן מבנה שמאתגר את חוקי השפה ה"קולטת", מה שמאפשר לראות מה סדרי העדיפויות של השפה כשצריך […]
משתמש אנונימי (לא מזוהה) כתב(ה),
יולי 9, 2013 @ 15:22
הנושא לא יכול 'להסכים' עם האוגד… במקום 'להתאים', או ל'הגרי' לצורך העניין… ;)
DC כתב(ה),
אוגוסט 2, 2013 @ 12:34
דוגמה נפלאה. יש לי חיבה לשילובים כאלה אצל בילינגואלז (מה זה בעברית? דוברים דו-לשוניים נשמע נורא מורכב), בעיקר אצל 2L1.
קודם ניסיתי לפתור תשבץ, ולא הצלחתי להיזכר בתשובה להגדרה " לא עמוק", אבל במקום בלנק, המוח שלי החזיר שוב ושוב את התשובה "שלול", שהיה ברור לי כתשובה שרוכבת על shallow. כשהתשבץ התמלא מספיק כדי שאיזכר במילה "רדוד", התברר לי שמוח שלי התעקש להכניס את העיצורים מאנגלית למעשה לתבנית הנכונה בעברית.
רק עכשיו שמתי לב לדימיון ל"שלולית".