נדמה לי שאני נעקב

כמו שהבחינו כבר החבר'ה ב"דגש קל", נוצרה לה מין מסורת כזו לחגים של קיטורים על כמה שהשפה של היום זה לא מה שהיה פעם, על כמה שהיא הולכת ונהרסת, על כמה שהנוער עילג, וכו' וכו'. יש לזה כנראה ערך חברתי: אחרי שנגמרה ארוחת החג (אחת מהן), כל אחד חיסל כבר כמות אוכל שמספיקה למשפחה אפריקאית למשך שבוע, וצריך תעסוקה חדשה במקום אכילה (עד שיתפנה שוב מקום בבטן); אז מה עושים? מקטרים, ואם העיתונים מספקים נושאים לקיטור משותף על החיריק ושות' אז אפשר לשבת ולטחון את זה ביחד, ולהרגיש מה-זה חכמים ומשכילים. וכשזה נגמר אפשר לעבור לקטר על מערכת החינוך (ראיתם את תכנית הלימודים החדשה בחשבון? גם אם לא, זה לא משנה- לא תהיה לכם שום בעיה להשתלב בשיחה).

אז למה כל ההקדמה הזו? כדי להבהיר שאני לא באמת הולך לקטר, אלא רק לתהות. להתפלא. לתמוה. ובבקשה לא לצטט אותי בסוכה, זה פשוט לא עובד. לתהיה של בלשן אין את אותו אפקט כמו לקיטור בעיתון של לא-בלשן.

אז בקיצור, במסגרת תרגום הממשק של טוויטר לעברית, קיבלו פתאום ההמלצות שמופיעות בצד את הניסוח הבא:

נעקב על ידי

אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה? לא: אמור לי על ידי מי אתה נעקב ואומר לך מי אתה.

מהרגע הראשון, משהו בניסוח הזה מאד צרם לי. לא נראה לי שאי פעם נתקלתי ב"נעקב" בצורת הסביל, וחיפוש בגוגל אישש את ההשערה שבאמת זו לא צורה שאנשים משתמשים בה. אבל כמו שכל סטודנט שנה א' לבלשנות יודע, העובדה שעדיין לא שמעת משהו לא אומרת שהוא בלתי אפשרי. אז למה כאן זה נשמע כ"כ רע (לי לפחות)? המקור באנגלית, כמובן, נשמע מצוין: X is followed by Y. אז למה בעברית לא?

הסביל בעברית הוא דבר מוזר. כן, הוא קיים, אבל דוברי עברית לא ממש אוהבים להשתמש בו. גם אם אפשר להגיד "הוא נעקץ על ידי דבורה" או "הוא נעצר על ידי שני שוטרים", הרבה דוברים יעדיפו להגיד "עקצה אותו דבורה" או "עצרו אותו שני שוטרים". נראה שבשפה כתובה או פורמלית הסביל יותר נפוץ, ועדיין העובדות הרבה יותר מסובכות ממה שנראה במבט ראשון: למשל, "רעידת האדמה הורגשה בכל הארץ" נשמע בסדר גמור, אבל "הדגדוג הורגש בכל הגב" זה כבר קצת מוזר. יכול להיות שיש כאן עניין של שכיחות, יכול להיות שמשהו נוסף.

אבל לא נראה לי שזה העניין במקרה הזה. יש כאן משהו הרבה יותר פשוט: סביל בד"כ אפשרי רק עם פעלים שמקבלים מושא ישיר, ללא מילת יחס: אכל-נאכל, הרגיש-הורגש, בנה-נבנה, תיקן-תוקן. פעלים שדורשים מילת יחס, לעומת זאת, לא מאפשרים לרוב סביל: בניגוד ל"מקס הוכה על ידי רוזה" (הסביל של "היכה את"), אי אפשר להגיד "מקס הורבץ על ידי רוזה" (הסביל של "הרביץ ל-"). ובניגוד לפעלים באנגלית כמו help, disturb, believe, remind, שמאפשרים סביל, הפעלים המקבילים בעברית, שדורשים מושא עקיף עם "ל-", לא מאפשרים סביל, כך שהמשפטים הבאים אינם אפשריים: "מקס נעזר על ידי רוזה", "מקס הופרע על ידי רוזה", "מקס הואמן על ידי רוזה", "מקס הוזכר לנקות את החדר" וכו'.

חזרה ל"נעקב על ידי": הפועל "לעקוב" הוא פועל שבצורת הפעיל שלו דורש מילת יחס: "רוזה עקבה אחרי מקס" (ולא "רוזה עקבה את מקס"). באנגלית זה לא ככה: "Rosa followed Max". לרוע המזל של מפתחי טוויטר, התוצאה היא שהסביל, שעובד מצוין באנגלית, לא עובד בעברית.

אז מה יהיה? יש שלוש אפשרויות: או שהגרסה העברית של טוויטר תמשיך לספר לנו מי נעקב על ידי מי, למרות ששום דובר עברית לא מדבר או כותב ככה. או שהם ימשיכו עד שבסוף הסביל "נעקב" באמת ייככנס לשימוש (או אם כבר: עד שהסביל "נעקב" ישתומש על ידי דוברי העברית). או שבסוף אנשי טוויטר ימצאו פתרון אחר. כמו שהבטחתי: תהיה, לא קיטור.

עדכון (14.10.12): טוויטר שינו את "נעקב על ידי" ל"במעקב על ידי". אני תמיד בעד פתרונות יצירתיים, בעיקר אם הם עובדים.


לא קשור לבלשנות, אבל אם כבר אנחנו בעניין להעקב: מיד אחרי שפרסמתי את הפוסט נתקלתי בוידיאו החשוב הזה, על רובוטים, מדע בדיוני, דרקולה, האייפון שלכם וזכויות האדם שאנשים מוותרים עליהן בלי לחשוב פעמיים בתמורה למסך נוצץ. הרבה חומר למחשבה. האם אתם באמת רוצים להעקב?

11 תגובות »

  1. אמיר כתב(ה),

    אוקטובר 1, 2012 @ 19:46

    קוראים לי אמיר אהרוני ואני אחד המתרגמים המתנדבים של טוויטר לעברית. במקרה יש לי גם תואר בבלשנות.

    תודה על העלאת הבעיה הזאת. כתבתי רשומת תגובה מפורטת כאן:
    http://haharoni.wordpress.com/2012/10/01/neekav/

  2. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 1, 2012 @ 20:40

    אמיר, על עניין המין הדקדוקי באמת לא חשבתי. הפתרון שלך ("ברשימת המעקב של..") נראה לי סביר מאד- אבל זו רק דעתי האישית ומעניין לראות מה אנשים אחרים חושבים (יאללה, רוצו להגיב בבלוג של אמיר).
    בכל מקרה, העובדה שרק העליתי את הבעיה ולא הצעתי פתרון היא לא רק בגלל הנטיה שלי כבלשן לתאר ולא להכתיב, אלא גם בגלל העובדה הפשוטה שאין לי רעיון יותר טוב (והפוסט הזה התבשל לי בראש שבוע שלם). אני בכל אופן אמשיך לעקוב…

  3. נעקב « חיפושים כמשל כתב(ה),

    אוקטובר 1, 2012 @ 21:44

    […] גבי דנון כתב בבלוג שלו על התרגום הבעייתי באתר טוויטר: "aharoni נעקב על־ידי Phoebe". הבעיה הנדונה היא לא הערבוב של כתב עברי ולטיני – זאת בעיה אחרת שמגיעה לה רשומה משלה. הבעיה היא ה„נעקב” – שימוש בסביל שנשמע מוזר בעברית. […]

  4. איתמרק כתב(ה),

    אוקטובר 2, 2012 @ 5:25

    1. הכללת המושא העקיף נראית לי נכונה, אבל היא לא תקפה כשיוזם הפעולה מושמט: 'סוכם/הוסכם על פתיחת מעבר הגבול' נשמע לי בסדר גמור. אפילו '?פתיחת מעבר הגבול סוכמה לפני שבועיים' זה לא כל כך נורא.
      אגב, בערבית ספרותית יש מעין צורת ביניים (פועל העזר 'תמ' + שם הפועל) שמשמשת כצורת סביל, ובאמת נראה לי שהיא יותר נפוצה כשהפועל דורש מילת יחס.

    2. עוד תרגום מכאני לסביל שקראתי היום: "בחירות אלה עוררו ביקורת ציבורית רבה כלפי הנשיא באותה תקופה, שהמשיך לכהן בתפקידו על אף הדופי שהוטל ביושרו." (http://news.walla.co.il/?w=/14/2571766)

  5. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 2, 2012 @ 8:08

    כן, באמת יש את סוג הסביל הזה שאין בו נושא דקדוקי מפורש: "הוסכם על", "דובר על", "דווח על" וכו' (אני לא יודע אם העובדה שכל הדוגמאות שאני מצליח לחשוב עליהן הן עם "על" היא בגלל שהמוח שלי נתקע בלולאה או בגלל שבאמת זה קיים בעיקר עם פעלים שהולכים עם "על"). אבל במקרה הזה ההכללה היא לא שיוזם הפעולה מושמט אלא שהמושא (העקיף) לא "מקודם" לנושא: "דובר על שני מפגשים" ולא "שני מפגשים דוברו"; "הוסכם על תוספת שכר של 5%" ולא "תוספת שכר של 5% הוסכמה" — ההבדל כאן הוא לא במימוש התחבירי של יוזם הפעולה. לגבי "דווח" זה פחות ברור: כמובן שאפשר "דווח על שלושה הרוגים", אבל לא לגמרי ברור לי מה הסטטוס של "שלושה הרוגים דווחו"- זה לא בלתי אפשרי, אבל המשמעות כאן היא שונה (וכמובן אפשר גם "המקרה דווח"). ואולי הסביל "דווח" הוא בדיוק המקרה שמראה ש"נעקב" הוא לא חסר סיכוי- יכול להיות שהשפה כן מאפשרת "הקפאה" של פעלים מסוימים בצורת סביל שלא "אמורה" להיות אפשרית.

    וחזרה לפעלים "נורמליים", אני חושב שהסביל של "לספר" מראה יפה את המקרה הטיפוסי: בפעיל, אפשר "הוא סיפר את הסיפור הזה" (עם מושא ישיר) ו"הוא סיפר על שלושה דובים" (עם מושא עקיף); אבל בסביל, "הסיפור הזה סופר" זה בסדר, לעומת "שלושה דובים סופרו" הבלתי אפשרי, ו"סופר על שלושה דובים" האפשרי.

  6. ירון שהרבני כתב(ה),

    אוקטובר 17, 2012 @ 16:25

    אשמח לשמוע את תגובתך לתרגום החדש
    במעקב על־ידי X ו־Y נוספים.

    בברכה,
    ירון שהרבני.

  7. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 17, 2012 @ 20:32

    כרגע אני רואה "במעקב על-ידי X ו-נוספים", אני מניח שזו טעות (או שחסר מספר או שהמקף מיותר). מעבר לזה, אני אישית הייתי בוחר ב"אחרים" במקום "נוספים" (אבל "נוספים" בא בחשבון). לעצם העניין- "במעקב" אכן פותר גם את בעיית הסביל וגם את בעיית ההתאם, ככה שזה נראה לי פתרון טוב.

  8. ורד כתב(ה),

    נובמבר 2, 2013 @ 7:34

    אני מוצאת את עצמי משתמשת לאחרונה ב"נעקב על-ידי" (לצרכים אחרים לגמרי מטוויטר – כאלה הקשורים בכתיבה אקדמית הדורשת לעתים תרגום הולם ל followed by ) אבל גם לי זה לא תמיד מרגיש טבעי. חיפוש של הביטוי בגוגל הוביל אותי אל הפוסט החביב הזה. בהעדר חלופה טובה יותר, אני עדיין ממשיכה להשתמש ב"נעקב על-ידי" ומנסה להתרגל.

    ואגב, "נרדף על-ידי" הוא פועל סביל הדורש מושא עקיף שגם נשמע לגמרי טבעי בעברית.

  9. גבי כתב(ה),

    נובמבר 2, 2013 @ 20:32

    כן, באמת "נרדף על ידי" נשמע די בסדר. יכול להיות שזה קשור לעובדה שיש גם שימוש ב"רדף" עם מושא ישיר? השימוש ב"נרדף על ידי" הוא די ישן (בחיפוש בגוגל ספרים מצאתי דוגמאות כבר מסוף המאה ה-19), ולכן יכול להיות שהוא נשאר בעברית של ימינו כשריד לתקופה ש"לרדוף" היה נפוץ יותר כ"לרדוף את" מאשר "לרדוף אחרי".
    זה רק ניחוש, בהחלט יכול להיות שאני טועה.

  10. ורד כתב(ה),

    נובמבר 3, 2013 @ 6:32

    גם אני חשבתי על ענין המושא הישיר אבל אין לי מושג אם יש או אין קשר (אין לי שום קשר לבלשנות).
    "רדף" עם מושא ישיר נפוץ גם היום, אם כי נדמה לי שבמשמעות מעט אחרת (אולי "רדף אחרי" עובד יותר במקרים שמדובר בפעולה הפיזית הישירה, ו"רדף את" פחות במשמעות של הפעולה הפיזית?) .
    וכשאני חושבת על זה, הנה עוד עובדה מעניינת – דווקא במקרים שבהם "רדף" הולך (כיום) עם מושא ישיר, נשמע פחות טבעי להשתמש בצורת הסביל. "הסיוט הזה רודף אותי" לא יעבוד טוב בצורת "אני נרדפת על-ידי הסיוט הזה". לעומת זאת "השוטרים רדפו אחרי העבריין הנמלט" יעבוד מצוין גם בצורת הסביל.

  11. גבי כתב(ה),

    נובמבר 3, 2013 @ 22:16

    ומצד שני, נראה לי שהשימוש הכי נפוץ ב"נרדף" הוא ב"נרדף על ידי השלטונות" וכד'- שזה כן הולך בפעיל עם "את".

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

הוספת תגובה