מי זה התינוק הזה?

שידרגתי את הבלוג לוורדפרס 3.4, שבא עם אינטגרציה משופרת עם טוויטר, ולרגל האירוע הנה ציוץ שמשך את תשומת הלב שלי, ולא רק מהסיבה שאתם חושבים:

אז מה תופס את תשומת הלב של בלשן בציוץ על ציצים? המילה this כמובן. בשימוש הרגיל, כינויים כמו this (או "הזה/הזאת" בעברית) "מצביעים" על דמות או אובייקט בהקשר: זה יכול להיות מישהו/משהו בסביבה של הדובר והנמען (למשל, "של מי התיק הזה?"); וזה יכול להיות מישהו/משהו שהוזכר קודם לכן בשיחה. המשותף לשני המקרים הוא שמדובר בדבר מה מיודע — כלומר, דבר מה שמוכר גם לדובר וגם לנמען.

באנגלית (מדוברת), יש שימוש נוסף במילה this, לציון אובייקט בלתי מיודע ספציפי — כלומר, כזה שמוכר לדובר, אבל לא לנמענים. למשל, משפט כמו I met this woman yesterday יכול להאמר בהקשר שבו ברור לדובר שהנמענים לא יודעים באיזו אישה מדובר. למעשה, חיפוש בגוגל של רצף מילים כמו I met this נותן בעיקר תוצאות מהסוג הזה. למי שלא משוכנע שיש הבדל בין סוג השימוש הראשון (המיודע) לסוג השני (הספציפי הבלתי מיודע), מספיק לנסות לתרגם את הסוג השני לעברית: "פגשתי את האישה הזו אתמול" מתאים רק להקשר שהנמענים יודעים באיזו אישה מדובר, ולא להקשר שבו הדובר יודע והנמענים לא; עברית, בניגוד לאנגלית, לא מאפשרת את השימוש הלא מיודע בכינויים כמו "הזה/הזו".

אז חזרה לטוויטר: די ברור שהציוץ הנ"ל לא כולל this מהסוג הראשון, כי לא סביר שכותבת הציוץ מניחה שכל הקוראים (או אפילו רק אלה מהם שחשובים לה) יודעים באיזה תינוק מדובר. ולמעשה, הייתי אומר שגם היא עצמה לא באמת יודעת באיזה תינוק מדובר, כי זהו תינוק היפותטי שכלל לא קיים עדיין. נכון, אולי היא בהריון, ואז היא אולי כן יודעת באיזה תינוק מדובר– ואז ה-this הוא מהסוג השני, הבלתי מיודע הספציפי. אבל מנימת הציוץ כולו, הייתי מהמר שלא זה המצב: לא היא ולא הקוראים יודעים באיזה תינוק מדובר, כי אין (לדעתי) שום תינוק. למה? כי להערכתי מדובר כאן בעצם בשימוש קצת לא שגרתי בצירוף to have a baby, כלומר — ללדת, או להיות אמא. ואם זו אכן הכוונה, אז באמת שאין לי מושג מה עושה כאן this. אולי מדובר בסוג שלישי של this, שאני לא ממש מבין מהו; ואולי אני סתם מזבל את השכל, והבחורה דווקא כן בהריון, או לפחות בשלבי תכנון מספיק מתקדמים כדי שהיא תוכל לדבר על התינוק העתידי כעל דמות מוכרת.

נ.ב.: אם כבר מזכירים את טוויטר, אז למרות שאין לי כמעט זמן לכתוב בבלוג, אני כן מוצא את החצי דקה שדרושה כדי לצייץ בטוויטר כשאני נתקל במשהו מעניין. אתם מוזמנים לעקוב אחרי (gdanon).

6 תגובות »

  1. איתמרק כתב(ה),

    יוני 27, 2012 @ 5:41

    לא יודע, נראה לי שהיא דווקא כן בהריון ושיש לנו עסק עם הסוג השני של this. אני לא מצליח להשיג קרי אחר של המשפט הזה.
    אגב, 'הסוג השני' של this זוכה לעדנה לאחרונה וכמה חוקרים (כריס פוטס, בעיקר) התחילו לחקור באופן שיטתי את השימוש בו בתור affective demonstrative. יש גם רשומות בלאנגואג' לוג.

  2. גבי כתב(ה),

    יוני 28, 2012 @ 20:17

    לגבי השיפוטים- אני באמת לא בטוח, אין לי שיפוטים של דובר ילידי, אבל לדעתי יש כאן קרי שבו התינוק לא באמת קיים בשום צורה מעבר להיותו "דמות" סבירה/צפויה בעולם העתידי של הכותבת. מה שמעלה את השאלה של מה בדיוק נדרש כדי שיישות תוכל להחשב לספציפית: יכול להיות שזה בסה"כ מקרה פרטי, מודאלי, של הסוג השני של this, שבו התינוק "מוכר" לדוברת רק כיישות שקיימת באיזשהו עולם אפשרי ולא כיישות שקיימת בעולם האמיתי.
    לגבי עניין החיבה- כן, בהחלט נראה שזה חלק מהעניין. והנה באמת קישור לפוסט מ-language log בנושא.

  3. מיכאל ספיר כתב(ה),

    יולי 1, 2012 @ 10:58

    ברמה אינטואיטיבית בתור דובר ילידי, ה"ד'יס" בציוץ הוא דווקא מהסוג הראשון. היא בהריון, הולך להיות לה תינוק ספציפי שכבר קיים בצורה מסויימת, והתינוק הזה הוא שיהפוך אותה לאם מניקה.

    אולם אני חייב לציין שבהתחלה רציתי לכתוב שזה מהסוג השני, ואז קראתי את הציוץ שוב ושיניתי את דעתי, אז אולי בכל זאת זה לא כזה מקרה ברור. :)

  4. גבי כתב(ה),

    יולי 1, 2012 @ 20:16

    טוב, אחרי כמה דקות של מחקר מעמיק (=קריאה בציוצים של Relocatable), נפתרה התעלומה: הציוץ המקורי, ממאי 2011, נכתב כמה חודשים לפני שהיא ילדה בת. ראו את הפוסט הזה כמבוטל; או שלא, כי העובדה שהיה כאן איזשהו ספק היא מעניינת כשלעצמה.

  5. אורן כתב(ה),

    יולי 2, 2012 @ 11:33

    למרות שהפוסט בוטל אציין שבקריאת הציוץ גם לי היה ברור שהיא בהריון (או מנסה להיכנס) ושהעוקבים שלה יודעים את זה. מעניין אותי למה דחית את הקריאה הזו.

  6. גבי כתב(ה),

    יולי 2, 2012 @ 12:14

    אני מניח שהסיבה היא שאני ננעלתי מיד על הפירוש ה"גנרי", שבו הכוונה היא למעבר לסטטוס של האמהות המניקות, בלי חשיבות לזהות התינוק (כלומר, משהו כמו "אני מחכה כבר להיות אחת מהנשים האלה שיש להן תינוק ולכן הן יכולות לעשות מה שמתחשק להן"); העובדה שהציוץ כולו הוא בדיחה גרמה לי להבין את זה ברמה של "פתרון יצירתי" לבעיה, ולא כהתייחסות לאירוע ממשי שעומד להתרחש.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

הוספת תגובה