של מי הלמבדה הזאת?

עבר כבר יותר משבוע מאז שנתקלתי בשיר המקסים הזה שאמור לגרום לכל בלשן או סטודנט לבלשנות לחייך מאוזן לאוזן (ולמי שרוצה, הנה המילים); סוגריים מרובעים ותכוניות מעולם לא נשמעו כ"כ רומנטיים. ובעוד אני מתלבט אם יש לי מה להוסיף מעבר לקישור, התגלגלתי לפוסט ב-Language Log שמנסה להסביר את שם השיר למי שלא למד סמנטיקה פורמלית; ההסבר של מארק ליברמן פשוט ויפה, אבל ההנאה האמיתית עבורי היתה לקרוא את הדיון בתגובות: ההפתעה בתגובה הראשונה, של מי שבא מרקע של מדעי המחשב ומגלה לתדהמתו שגם בלשנים משתמשים בתחשיב למבדה; הוידוי של קורא שהתלבט מה ללמוד, מתמטיקה או אנגלית, והנה הוא רואה שהפער לא כזה גדול; ואי ההבנה שהובילה את ברברה פרטי, אחת שבהחלט יודעת דבר או שניים על סמנטיקה פורמלית, להודות שהיא בכלל לא ידעה על קיומם של דיאלקטים שונים של תחשיב הלמבדה. בתור מי שבעצמו מרגיש סוג של הנאה פרוורטית בכל פעם שהוא פוגש ביטוי למבדה בהגדרות של Emacs, הפוסט הזה עשה לי את היום.

ובין לבין, צץ שם גם דיון מפתיע על האופן שבו הוגים את המילה denotation, כאילו כדי להראות שגם בדיון סמנטי פרופר אי אפשר להתעלם לגמרי מהפונולוגיה. ובעצם, מה מפתיע? אחרי שקראתי את התגובות לפוסט הזה וראיתי שיש דוברי אנגלית שמסוגלים למקם דוברת על המפה בדיוק שמגיע לרמת העיר, שום דבר כבר לא צריך להפתיע אותי.

2 תגובות »

  1. איתמרק כתב(ה),

    מאי 26, 2011 @ 0:07

    בחלומי, השיר הזה מלווה את הסשן שלך ב-Roots עוד שלושה שבועות.

  2. גבי כתב(ה),

    מאי 26, 2011 @ 8:54

    איתמר, זה עושה לי אסוציאציות לסדרות של דניס פוטר (זצ"ל); למי שצעיר מדי בשביל להכיר, הנה דוגמית מ-The singing detective, והנה אחת מ-Lipstick on your collar.
    כן, אני מודה: היתה תקופה שנהגתי לראות טלויזיה; אבל החלמתי מאז.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

הוספת תגובה