ב-Language Log התפרסם לפני כמה ימים קטע משעשע בנושא ההבחנה בין יחיד לרבים בשם העצם people אצל ילדה בת שנתיים. כמו שקורה לעתים קרובות ברכישת שפה, ניתן לראות כאן שימוש שיטתי בצורות שכלל לא קיימות בשפת הסביבה: במקרה זה, peoples ו-one people. הכותב (Arnold Zwicky) מנתח יפה את ההגיון הצרוף שכנראה עומד מאחורי צורות אלה, הגיון שאופייני להכללת-היתר הנפוצה בשלבים שונים של הרכישה. שווה קריאה, והעקיצות הקטנות כלפי מצדדי הגישה הנורמטיבית הן בונוס נחמד.
קטגוריה: סמנטיקה
"לשים סוודר" ואספקט לכסיקלי
בפוסט הקודם, שעסק במבנים מסוגו של "לשים סוודר", טענתי שאין בסיס עובדתי לפסילת צירופים מסוג זה, שאינם חריגים משום בחינה בשפה העברית. בינתיים שמתי לב לכך שצירופים מסוג זה יוצרים הבחנה סמנטית יפה שאינה קיימת בעברית ה"תקנית" בין שני מובנים של "ללבוש". אבל קודם כל, קצת רקע תיאורטי על מה שנקרא 'אספקט לכסיקלי'.
לשחק אותה, to go it
שני פוסטים ב-Language Log מהשבוע האחרון (כאן וכאן) עוסקים בצירוף "to go it alone" באנגלית. עבור דוברי עברית, השאלה המתבקשת היא האם מדובר באותו סוג של מבנה כמו בצירופים "אכל אותה" ו"שיחק אותה".
על פעלי עזר בעברית
"פעם הייתי קם להציץ על העולם שום דבר לא הבנתי די יותר לא קם" (אריק איינשטיין, "אני אוהב לישון")
אחד מהדברים המרתקים לגבי שפה הוא הפער בין מה שאנחנו עושים לבין הדברים שאנחנו מודעים לכך שאנחנו עושים. לפעמים לא צריך ללכת רחוק ולחפש מבנים אקזוטיים ומסובכים כדי לראות את הפער הזה – הוא קיים כל הזמן ממש מתחת לאף שלנו. מקרה מעניין לדוגמא הוא השימוש בפועל עזר בעברית. האם יש בעברית פעלי עזר? כמעט כל דובר עברית יענה אוטומטית על השאלה הזו ב"לא" נחרץ; ולא מעט דוברי עברית מגיבים בכעס כשמפנים את תשומת ליבם לצורה "היה + בינוני" (למשל, "דן היה הולך"), ומגדירים אותה כ"העתקה קלוקלת" מאנגלית.
האם זו באמת העתקה קלוקלת מאנגלית?
להמשיך לקרוא על פעלי עזר בעברית