לא בדיוק בלשנות, אבל בהמשך לפוסט על מנוע החיפוש הסמנטי Powerset, הגיעו עכשיו החדשות הצפויות: מיקרוסופט קונה את פאוורסט. הפוסט בבלוג שלהם שבו הם מסבירים את העסקה נשמע כמו משהו שאפשר לתמצת בארבע מילים: "היינו צריכים את הכסף".
אין לי שום כוונה להסתיר את חוסר החיבה שלי (אם לנסח את זה בעדינות) למיקרוסופט ולמוצרים שלהם (ולמי שתוהה, אני מסתדר נהדר בלי אף תוכנה שלהם). בהקשר של פאוורסט, אני יכול רק לקוות שהמעבר לידיים של מיקרוסופט לא יוליד בסופו של דבר עוד זוועה בנוסח ה-paperclip הנורא, שאולי (?) היה לו איזשהו ידע סמנטי מאד בסיסי, אבל היתה לו גם בעיה לא קטנה בפרגמטיקה. כמו שכל סטודנט לבלשנות יודע, לא מספיק לדעת את המשמעות המילולית של מילה או של משפט, צריך גם לדעת באילו תנאים מתאים להשתמש בהם: מי שבתשובה לשאלה "יש לך שעון" עונה פשוט "כן", מבין אולי את התוכן המילולי (הסמנטיקה), אבל לא מבין את תנאי השימוש בתוך הקשר (הפרגמטיקה). כלל בסיסי בפרגמטיקה, אחד מכללי השיח של Grice, הוא כלל הכמות: תן בדיוק את כמות האינפורמציה הנחוצה, לא יותר ולא פחות. זו כנראה אחת הבעיות שממנה סבל אותו יצור מעצבן ב-Office, שלא היסס בכל הזדמנות לספק אינפורמציה חיונית כמו "It looks like you're writing a letter", ושהצליח להוציא מדעתו כל מי שאי פעם השתמש בתוכנה הזו, כמו שמעידה כמות הפארודיות (למשל, זו, זו, זו או זו). יש כמובן גבול למידת האינטיליגנציה שלה אפשר לצפות; אבל למגבלות הטכנולוגיות הצטרפו כנראה גם שיקולים לא ממש מקצועיים, כמו הרצון להמשיך ולשווק מוצרים שאשת הבוס היתה מעורבת בהם. בקיצור, אני יכול רק לקוות בשביל פאוורסט שהם יצליחו, למרות כל זה, להפוך את הטכנולוגיה שלהם למשהו שלא ייראה כמו עוד מוצר של מיקרוסופט.
אמרתי שזה לא בדיוק פוסט על בלשנות, לא?
