יש למישהו פרגמטיקה למכירה?

לא בדיוק בלשנות, אבל בהמשך לפוסט על מנוע החיפוש הסמנטי Powerset, הגיעו עכשיו החדשות הצפויות: מיקרוסופט קונה את פאוורסט. הפוסט בבלוג שלהם שבו הם מסבירים את העסקה נשמע כמו משהו שאפשר לתמצת בארבע מילים: "היינו צריכים את הכסף".

אין לי שום כוונה להסתיר את חוסר החיבה שלי (אם לנסח את זה בעדינות) למיקרוסופט ולמוצרים שלהם (ולמי שתוהה, אני מסתדר נהדר בלי אף תוכנה שלהם). בהקשר של פאוורסט, אני יכול רק לקוות שהמעבר לידיים של מיקרוסופט לא יוליד בסופו של דבר עוד זוועה בנוסח ה-paperclip הנורא, שאולי (?) היה לו איזשהו ידע סמנטי מאד בסיסי, אבל היתה לו גם בעיה לא קטנה בפרגמטיקה. כמו שכל סטודנט לבלשנות יודע, לא מספיק לדעת את המשמעות המילולית של מילה או של משפט, צריך גם לדעת באילו תנאים מתאים להשתמש בהם: מי שבתשובה לשאלה "יש לך שעון" עונה פשוט "כן", מבין אולי את התוכן המילולי (הסמנטיקה), אבל לא מבין את תנאי השימוש בתוך הקשר (הפרגמטיקה). כלל בסיסי בפרגמטיקה, אחד מכללי השיח של Grice, הוא כלל הכמות: תן בדיוק את כמות האינפורמציה הנחוצה, לא יותר ולא פחות. זו כנראה אחת הבעיות שממנה סבל אותו יצור מעצבן ב-Office, שלא היסס בכל הזדמנות לספק אינפורמציה חיונית כמו "It looks like you're writing a letter", ושהצליח להוציא מדעתו כל מי שאי פעם השתמש בתוכנה הזו, כמו שמעידה כמות הפארודיות (למשל, זו, זו, זו או זו). יש כמובן גבול למידת האינטיליגנציה שלה אפשר לצפות; אבל למגבלות הטכנולוגיות הצטרפו כנראה גם שיקולים לא ממש מקצועיים, כמו הרצון להמשיך ולשווק מוצרים שאשת הבוס היתה מעורבת בהם. בקיצור, אני יכול רק לקוות בשביל פאוורסט שהם יצליחו, למרות כל זה, להפוך את הטכנולוגיה שלהם למשהו שלא ייראה כמו עוד מוצר של מיקרוסופט.

אמרתי שזה לא בדיוק פוסט על בלשנות, לא?

בלשנות: לא ממש "מקצוע נעלם"

מי שקורא "הארץ" בטח ראה את הכתבה ביום שישי האחרון על הירידה במספר הסטודנטים במדעי הרוח. אין ספק שמדובר בתופעה ממשית ומדכדכת. יחד עם זאת, הנתונים בכתבה לגבי מספר הבוגרים בבלשנות נראים לי די מפוקפקים.

לפי הכתבה, מספר בוגרי התואר הראשון בבלשנות מדי שנה מתנדנד בערך בין 20 ל-30; הכתבה מייחסת את הנתונים לות"ת. אלא שהמציאות בפועל קצת אחרת. ראשית, חלק גדול מלימודי הבלשנות בארץ מתקיימים במסגרת חוגים לאנגלית, ולכן המספרים שמופיעים תחת הכותרת "שפות וספרויות אחרות" כוללים כנראה גם לא מעט בוגרי בלשנות. אלא שגם זה עוד לא ממש מסביר את המספרים בכתבה. אין לי נתונים מדויקים, אבל אני יכול לציין למשל שבמחלקה לאנגלית בבר-אילן מתקבלים מדי שנה כ-20-25 סטודנטים למגמת בלשנות, ומדובר בחוג שנחשב לקטן בהרבה מהחוג לבלשנות באוניברסיטת ת"א. אם נצרף את החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית (שהניחוש שלי הוא שהנתונים בכתבה מתייחסים משום מה רק אליו), נקבל מספרים גדולים בהרבה מהמספרים שבכתבה.

אז כמובן שהבלשנות רחוקה מלהוות איום על החוגים לכלכלה ומנהל עסקים, אבל עדיין נראה שהצגתה כאחד מתחומי המחקר שהולכים ונעלמים היא טעות גסה. אם מוסיפים לכך את העניין ההולך וגדל בחקר השפה במסגרת תחומי מחקר אחרים (פסיכולוגיה, חקר המוח, בלשנות חישובית וכו'), מתקבלת תמונה הרבה פחות קודרת.

ג'פרי פולום והנמר

מה קורה כשבלשן בעל שם עולמי יוצא כנגד "תיקון לשון" מיותר? באופן לא ממש מפתיע, מי שגדל על הגישה הנורמטיבית לשפה לא ממש רוצה לשמוע מה יש לבלשנים להגיד בענייני שפה

אחד הפיתויים הגדולים בכתיבה באתר הזה הוא ללגלג על "תיקוני שפה" מגוחכים שבהם אנחנו נתקלים באופן יומיומי כמעט, או על הצורך האובססיבי של אנשים מסוימים לנסות ולכפות "חוקים" שבמקרה הטוב מייצגים מאפיין זניח של השפה בנקודה כלשהי בעבר הרחוק. אני משתדל כמיטב יכולתי להמנע מלשלוח עקיצות לעבר אלה שרואים בעצמם מעין "משטרת לשון" שתפקידה לשמור על הדוברים התמימים מפני שימוש קלוקל בשפת אימם. אלא שלפעמים קשה לעמוד בפיתוי. השבוע, כשקראתי את הפוסט המצחיק להפליא של ג'פרי פולום ב-language Log, היה לי ברור שאני חייב לנצל את הבמה הזו כדי להריע לפולום.

להמשיך לקרוא ג'פרי פולום והנמר

"בלשנות? מה אפשר לעשות עם זה?"

אחת השאלות שבהן נתקל כל מי שלמד או לומד בלשנות היא "אבל מה אפשר לעשות עם זה?". בואו נהיה מציאותיים: מדורי הדרושים בעיתון לא בדיוק עמוסים במודעות ענק של "דרוש בלשן"; חיפוש מודעות הכוללות את המילה "בלשנות" באתר AllJobs.co.il שביצעתי בזמן כתיבת פוסט זה הניב תוצאה אחת ("לשלוחתנו בכרמיאל, הנמצאת בתהליך גידול מואץ דרוש/ה מומחה/ית טקסונומיה – ידע נרחב במערכות חיפוש ממוחשבות. נסיון בהגדרת מערכות קטלוג או סווג – יתרון. אנגלית ברמת שפת אם. MA בפילוסופיה, בלשנות או אנגלית."). אז במה בעצם עובדים בסופו של דבר כל אלה שלמדו בלשנות?

להמשיך לקרוא "בלשנות? מה אפשר לעשות עם זה?"

מה בלשנים לא עושים?

אחת הסיבות העיקריות שהובילו אותי להקים את האתר הזה היא העובדה שכל-כך מעט אנשים באמת יודעים מה זו בלשנות – מה שלא מונע מאחוז גבוה מאד מבין אלה שלא יודעים להיות משוכנעים שהם דווקא כן יודעים, ולא רק זה, אלא שהם גם יודעים יותר טוב מכולם כל מה שצריך לדעת לגבי השפה שאנחנו מדברים בה. שלוש כתבות שפורסמו ברשת בשבועות האחרונים דנות בטעויות מסוג זה.

להמשיך לקרוא מה בלשנים לא עושים?

כנס IATL 22

הכנס ה-22 של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית (IATL) יתקיים השנה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתאריכים 2-3 ביולי 2006. מיד אחרי הכנס, בתאריכים 4-6 ביולי, תתקיים באותו מקום סדנא בנושא תחביר, לכסיקון ומבנה אירוע (אם למישהו יש תרגום מוצלח יותר למושג "event structure", אני אשמח לשמוע…).

את תכנית הכנס ניתן לראות כאן, ואת תכנית הסדנא כאן.

בזרזירית זה נשמע יותר טוב

מאמר שהתפרסם בכתב העת Nature טוען שלזרזיר המצוי יש יכולת ללמוד מבנים תחביריים המוגדרים על-ידי אחת התכונות המהותיות ביותר של השפה האנושית: רקורסיה. האם זה אומר משהו על היכולת הלשונית של האדם?

להמשיך לקרוא בזרזירית זה נשמע יותר טוב

Ali G מראיין את נעם חומסקי

קטע וידיאו סהרורי שמסתובב לאחרונה ברשת: Ali G מראיין את נעם חומסקי. למי שזה המפגש הראשון שלו עם Ali G (כמוני)- זוהי דמות פיקטיבית שמגלם שחקן בריטי ששמו האמיתי הוא Sacha Baron Cohen, ותוכנית הטלוויזיה שלו, שכוללת ראיונות מופרכים עם אנשים שלא תמיד מודעים לבדיחה, זוכה כפי הנראה להצלחה לא מבוטלת בארה"ב ובבריטניה.

להמשיך לקרוא Ali G מראיין את נעם חומסקי

דו-לשוניות והתפתחות העברית המודרנית

באתר של בית לייוויק מתפרסמת הקלטה של עימות בין שני בלשנים, גלעד צוקרמן וברוך פודולסקי, סביב שאלת שיוכה הגנטי של העברית המודרנית: האם זו שפה שמית, שמהווה המשך ישיר לשלבים מוקדמים יותר של העברית, או שפה חדשה המשלבת בין מאפיינים שמיים (שהגיעו מהעברית הקדומה) ומאפיינים של שפות אינדו-אירופאיות שונות? שאלת השיוך הגנטי-היסטורי של שפה היא שאלה טיפוסית לבלשנות המסורתית, המיוצגת במקרה זה ע"י פודולסקי; עמדתו של צוקרמן, למרות שהיא שונה במובהק מהגישה המסורתית, אינה מדגישה מספיק, לדעתי, את השוני בתפיסה בין הבלשנות המסורתית והמודרנית.

להמשיך לקרוא דו-לשוניות והתפתחות העברית המודרנית

רעיונות ירוקים, רעיונות כחולים

מארק ליברמן מתאר ב-Language Log שני מאמרים העוסקים בהיפותזת ספיר-וורף: הראשון משתמש בהיפותזה זו כדי להציע הסבר לתופעה חוץ-לשונית; המאמר השני מתאר סדרת ניסויים שתורמים עובדות מסוג חדש לדיון בדבר אמיתות ההיפותזה. ליברמן מראה בצורה משכנעת, לדעתי, ששני המאמרים מתבססים על פירושים אפשריים, אך לא הכרחיים, לעובדות.

להמשיך לקרוא רעיונות ירוקים, רעיונות כחולים