חופש סוכות היה חופש ארוך, וכמו עוד הרבה הורים לילדים קטנים גם אנחנו נאלצנו לנקוט בצעדים נואשים. למשל, לקחת מבלוקבסטר DVD של ET. גם כילד לא ממש אהבתי את הסרט הזה, ודעתי לא השתנתה הרבה מאז, אבל הילדים דווקא נהנו.
דבר אחד שכן השתנה מאז שהייתי ילד זה שהפכתי (משום מה) לבלשן. והנה משהו שלא הטריד אותי כשראיתי את הסרט הזה כילד: כשאי.טי. מפצח מספיק מהשפה האנגלית בשביל להגיד ET phone home, הוא אמנם לא מגיע מיד לסדר המילים הנכון (הנסיון הראשון שלו הוא ET home phone), אבל עם המילה home אין לו שום בעיה. כמקובל בסרטים הוליוודיים, גם כאן מוצג תהליך רכישת השפה (ברמה המוגבלת שמתרחשת בסרט) כעניין די פשוט: רואים אובייקט, שומעים מילה, חוזרים עליה, ולא צריך הרבה מעבר לזה. לגבי home, אי.טי. רואה תמונה של כדור הארץ ושומע את המילה home. אבל למילה home יש לפחות שלושה פירושים שונים: "הבית" (למשל, This is home); "הביתה" (למשל, I want to go home); ו"בבית" (למשל, I'm home, משפט שמופיע בשלב מוקדם יותר בסרט). במקרה הזה, התמונה שאי.טי. רואה מתאימה בהקשר הנתון רק למשמעות הראשונה (ונתעלם כאן ממורכבות נוספת שנובעת מכך ש-home למעשה מתאר יחס ולא אובייקט: אין למעשה אובייקט כזה "הבית", יש "הבית של x", שהוא אובייקט שונה עבור כל x). אבל אם התמונה מייצגת את המשמעות "הבית", איך מזה אפשר להסיק שאותה מילה מתאימה גם למשמעות הכיוונית של "אל/לעבר/לכיוון הבית"? כנראה שאי אפשר, אבל לא חייזר חכם כאי.טי. ייפול על כזה פרט פעוט. (וגם לא על ההבדל בין phone האובייקט לבין phone הפעולה, שזה כבר נושא לפוסט אחר).
התרגום העברי מציג טוויסט אחר על אותה בעיה: כשהילדים מראים לאי.טי. תמונה של כדור הארץ, הם אומרים "בית". אי.טי. צריך כעת לעשות אחד משני דברים: או להניח שאותה מילה בדיוק תייצג גם את המשמעות הכיוונית, כמו באנגלית, מה שייתן לנו "להתקשר בית";או לדעת באופן כלשהו איך אמורים לייצר את המשמעות הכיוונית, מה שבד"כ עושים בעברית עם מילת היחס "ל-" (למשל, "להתקשר לחללית" ולא "להתקשר החללית"). אבל כאן, לרוע המזל, דווקא יש לנו עסק עם אחת המילים הבודדות שמשתמשות בסיומת הדאטיב "-ה": "להתקשר הביתה" ולא "להתקשר לבית". זה לא דבר נפוץ בעברית המודרנית: פרט לשמות כיוונים (ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה, מערבה, וכו'), אין כמעט מילים שמוסיפים להן את הסיומת הזו. למשל, אף דובר עברית בן זמננו לא יגיד שהוא יוצא החצרה (=לחצר), טס לונדונה (=ללונדון), או שולח אימייל הבוסה (=לבוס). וגם כמה כאלה שהם ותיקים יותר בעולמנו מסתבכים קצת עם העניין הזה, ואומרים למשל לעיתונאים לצאת בחוץ. אבל אי.טי., כמובן, מסתדר עם זה בלי בעיות, ועל הנסיון הראשון יוצא לו "הביתה". (ואת עניין סדר המילים, אגב, השאירו בעברית כמו שהוא: אי.טי הביתה טלפון).
ואם בכל זאת מחפשים קצת ריאליזם בתחום התיאור הקולנועי של רכישת יחסות בשפה זרה, עדיף לעזוב את הוליווד וללכת למונטי פייתון (מה שבכל מקרה עדיף לעשות). בריאן, בניגוד לאי.טי, בהחלט מסתבך עם היחסה של "הביתה" (בלטינית), ודורש מהרומאים משהו כמו ללכת הבית (אבל אם לשפוט לפי דיונים שמצאתי ברשת, גם בלטינית "הביתה" זה עניין בעייתי). מה אפשר לעשות, בריאן הוא לא חייזר, ואפילו לא המשיח, he's a very naughty boy.
חשבתי תמיג שאי.טי אמר "אי.טי. טלפון בית". הוא זיהה שטלפון הוא דרך תקשורת, ושבית זה המקום שממנו באת. אז הוא הצמיד את שלוש המילים למשפט אחד כדי להסביר מה הוא רוצה לעשות. אני לא מבין את הפליאה.
אגב, ברור שבריאן כוכב עליון הוא סרט שקל יותר להעריך כי האינטליגנציה שלו היא מפורשת (זה קורה הרבה עם הומור). אבל דווקא אי.טי הוא סרט מחוכם יחסית, אלגוריה המזמינה קריאה פרשנית זהירה. הסרט עוסק בבדידותם של הילדים בעולם שבו האבות הפנו להם עורף. הוא מתייחס לבדידות זו במוסד המשפחה, אבל גם בחברה האמריקאית (והאנושית) באופן כללי. שים לב, למשל, שלמשך הרבה זמן בתחילת הסרט (אולי 40, אולי 60 דקות, עברו שנים מאז שצפיתי בסרט) לא מראים אף גבר מבוגר מעל למותניו. זאת, אולי להראות שהם אינם נגישים לילדים.
יוסי, באמת יש הרבה משמעויות אפשריות ל-ET phone home, וקשה לדעת לאיזו מהן היוצרים באמת התכוונו. אני אישית תמיד פירשתי את זה כ"אי.טי. לטלפן הביתה", ןמכאן הפליאה. אם ניקח את הפירוש שלך, הפליאה היא ברמה הסמנטית: בין רצף של שלושה שמות עצם (שלא מהווה משפט לפי שום הגדרה מקובלת ל"משפט") לבין המשמעות הרלוונטית יש קפיצה לא קטנה; בהקשר הנתון אפשר אולי להבין את הכוונה, אבל אז בולטת במיוחד המופרכות של ההצהרה של האחות הקטנה שהיא "לימדה אותו לדבר": עבור הרבה אנשים (גם מבוגרים), ללמד מישהו לדבר זה בסה"כ ללמד אותו מילים, והשאר כבר כביכול מובן מאליו.
בכל מקרה, בתרגום העברי אי.טי. אומר "אי.טי. הביתה טלפון", ככה שלכל הפחות מה שכתבתי חל על התרגום הזה.
מעבר לזה, מעולם לא התיימרתי להיות מבקר קולנוע, ויכול להיות שיש הרבה רבדים מעניינים ואינטיליגנטיים ב"אי.טי.". מעבר לעניין הבלשני התייחסתי כאן רק לתחושה הרגשית הסובייקטיבית שלי: אני לא אוהב את הסרט הזה.
home היא מילה מאוד פופולרית בקרב יצורים לא-אנושיים בוגרים שמתחילים לדבר אנגלית. הנה ג'ף פולום קוטל שימוש שלה במבנה מורכב בסרט "עלייתו של כוכב הקופים" (זהירות, ספויילרים):
http://languagelog.ldc.upenn.edu/nll/?p=3364
יובל, עשית לי את היום. תן לי פוסט טוב של ג'ף פולום, ועד סוף הפסקה הראשונה כבר מרוח לי על הפרצוף חיוך מאוזן לאוזן. למי שיש זמן לקרוא רק פוסט אחד היום, חבל שבזבזתם זמן על שלי…