arnavonanasi

לפעמים לא צריך ללכת רחוק ולחפש עובדות אקזוטיות; לפעמים הן ממש מתחת לאף. למשל, לגבי השאלה אם בדיבור רגיל יש "רווחים" בין המילים. נכון, אפשר להקליט דוברים ולשבת עם תוכנות לעיבוד קול כדי לנתח את ההקלטות ולמדוד באופן אובייקטיבי אם יש או אין הפסקות בין המילים. אבל לפעמים התשובה פשוט מונחת לפניך.

הבן הקטן שלי צייר בגן ציור לאמא ואבא, לכבוד ראש השנה. הגננת כתבה בשמו את הברכה שהוא הכתיב לה, וגם הוסיפה הערות לציור, כמו שהוא ביקש, כדי שנבין מה מצויר. ומה שמצויר זה זה:

כן, אתם רואים נכון: ארנבון הנשיא.

אז מה זה ארנבון הנשיא? תנסו להגיד את זה בקול כמה פעמים.

עדיין לא?

השיחה בטח הלכה בערך ככה:

  • איזה ציור יפה! מה ציירת, ארנבת?

  • לא, זה לא ארנבת, זה ארנבון. ארנבון ננסי.

  • איזה ארנבון?

  • ארנבון ננסי.

(שתיקה של כמה שניות)

  • ארנבון הנשיא?

  • כן.

(שוב שתיקה; בראשה מתרוצצת מחשבה, "ילד מתוק, אבל קצת מוזר… טוב, גם ההורים שלו קצת מוזרים")

  • טוב.. אתה רוצה שאני אכתוב מה זה, שאמא ואבא ידעו?

  • כן.

אז בקיצור, אם היה לכם ספק שאין ממש רווח בין מילים בשפה מדוברת "נורמלית", ואם משחקים כמו "akokustasheleg" (משפט של 3 מילים שמשום מה אנשים בשום אופן לא מצליחים לפענח) או האזנה לדיבור בשפה זרה לא משכנעים אותכם, אני מקווה שעכשיו השתכנעתם.

5 תגובות בנושא “arnavonanasi”

  1. זו הגרסה שאני מכיר לאותו המשחק, שהיא גם ארוכה יותר:
    akókustatal, vetzfatafíkustatal.
    אכן, אין רווח בין המילים, אבל בין הפסוקיות הוא הרבה יותר ברור.

  3. עכו כוסתה שלג. וההמשך שאמיר כתב: וצפת אף כוסתה טל (הגרסה שאני הכרתי: צפת אף היא כוסתה שלג). נסו להגיד להגיד את זה בקול למישהו שלא מכיר, ורוב הסיכויים שלא יהיה לו שמץ של מושג מה אמרתם.

סגור לתגובות.