עובדה בסיסית ומוכרת לגבי השפה האנושית היא שיש שמות עצם ספירים (count nouns), ויש בלתי ספירים (mass nouns). לשמות ספירים יש צורת יחיד וצורת רבים (למשל, "כלב" ו"כלבים"), ואפשר לתאר כמות שלהם בעזרת מספרים ("שלושה כלבים"). לשמות בלתי ספירים יש צורת יחיד (למשל, "חלב" או "אורז"), אבל צורת הרבים שלהם, אם יש כזו, היא בד"כ בעלת משמעות של סוגים ("יינות", "סוכרים") או של מה שאפשר לתאר כ"חבילות" (למשל, "בירות" או "גשמים"); מה שאי אפשר לעשות עם שם עצם בלתי ספיר זה, כמובן לספור: אי אפשר להגיד "שתיתי שלושה חלבים" או "אכלתי עשרים אורז" (אבל אפשר "שתיתי שלוש בירות", ואז למעשה משתמשים בשם העצם "בירה" בתור שם עצם ספיר, במשמעות של "כוסות/בקבוקי בירה", ולא כשם בלתי ספיר).
אז איך בכ"ז מתארים כמות של משהו בלתי ספיר? בעזרת ביטויים שמתארים יחידות מידה: "שלוש כוסות חלב", "עשרים גרגרי/כפיות/כפות/קערות אורז", "500 מיליליטר בירה", וכו'. היות והמילים שמשמשות כתיאורי מידה הן בעצמן בד"כ שמות עצם, מתקבלים לעתים צירופים דו משמעיים: "שלושה בקבוקי יין" יכול לתאר כמות מסוימת של יין, או שלושה בקבוקים; "חמש שקיות של במבה" יכול לתאר כמות של במבה, או מספר של שקיות; וכו'. יש שפות שמאפשרות במקרים מסוימים להבחין בין שתי המשמעויות: באנגלית, הסיומת ful יכולה להפוך שם עצם לתיאור כמות חד משמעי: spoonful, truckful, bucketful, handful וכו'. (ולמי שמתעניין באספקטים הסמנטיים והתחביריים של המבנים הללו, אני ממליץ על תמסירי ההרצאות של סוזן רוטשטיין בנושא, כמו למשל זה או זה).
עד כאן, הכל ברור ומוכר. ופתאום יום אחד אני נתקל בדרך נוספת שלא היכרתי למדוד כמות של משהו שמתואר בשם עצם בלתי ספיר:
(Ars Technica)
לקח לי קצת זמן לעבד את זה, אבל כן: מסתבר שאפשר למדוד כמות של חיטה לא רק בכוסות, קילוגרמים, טונות, שקים וכו', אלא גם ב'צרפתות'. התפלק להם במקרה? לא, כי בהמשך אותה כתבה הם גם מדברים על "one Mexico's worth of maize"- כן, מקסיקו שלמה של תירס. טוב, לא בדיוק: המידה כאן היא לא one Mexico, אלא one Mexico's worth- כלומר, הצירוף עם worth הוא זה שהופך את שם המדינה למידה. לא נראה לי שמשהו כזה אפשרי בעברית: "שווי מקסיקו של תירס" לא ממש נשמע לי לעניין (אבל אפשר כמובן להגיד במפורש "תירס בכמות השנתית שמיוצרת במקסיקו").
דבר אחד שמעניין במבנה הזה הוא עד כמה משמעותו תלויית הקשר. המשמעות בדוגמאות שהבאתי היא "בכמות שמיוצרת מדי שנה ב…"- לא בדיוק משהו שנובע ישירות מהמשמעות המילולית של המילה worth. חיפוש קצר בגוגל העלה דוגמאות נוספות, שבהן המשמעות די שונה: one sea turtle's worth of plastic– כמות של פלסטיק שאותה אפשר למצוא (למרבה הצער) במערכת העיכול של צב ים אחד; a year's worth of words– מספר מילים שמספיק לשנה שלמה בקצב של מילה ליום (וכאן דווקא מדובר בשם עצם ספיר, words, שהכמות שלו פשוט נמדדת בצורה קצת שונה מסתם ספירה); ו-a museum's worth of memories– זכרונות בכמות שמספיקה בשביל לאכלס מוזיאון (או ליתר דיוק, צילומים ישנים בכמות כזו). בכל אחד מהמקרים, המשמעות המדויקת קצת שונה; אפשר להגיד ש-x's worth of y משמעותו משהו כמו "y בכמות שאפשר למפות באופן כלשהו, שאמור להיות מובן מההקשר, ל-x". ההקשר כאן הוא קריטי: בלי הקשר, אי אפשר כנראה לדעת אם למשל a France's worth of wine משמעותו יין בכמות השנתית שמיוצרת בצרפת, יין בכמות ששותים בצרפת בשבוע, יין בערך כספי ששווה לערך של צרפת כולה, או משהו אחר. ושימו לב שגם אם נדע שהמשמעות הראשונה היא הנכונה בהקשר נתון, הכמות המדויקת של a France's worth תלויה בשם העצם שבא אח"כ, כי הכמות השנתית של יין שמיוצרת בצרפת שונה למשל מהכמות השנתית של חיטה שמיוצרת בצרפת.
האם זה יוצא דופן שמשמעותו המדויקת של ביטוי תלויה בהקשר? כמובן שלא, כל שפה טבעית מלאה בדוגמאות למשמעות תלוית הקשר. ועדיין, ככל שאני חושב על המבנה הזה יותר, כך נראה לי מוזר יותר האופן שבו מבנה שכביכול מציין כמות, משאיר למעשה את הכמות לגמרי לא מוגדרת באופן חד משמעי.
האין זה דומה למדידה לפי כוח סוס? לא לכל סוס יש אותו כוח, יש סוס רגיל ויש סוס פוני
יש שני הבדלים שאני יכול לחשוב עליהם בין זה לבין כוח סוס. האחד הוא ש"כוח סוס" הוא בהכרח מידה של כוח, בעוד שהשימוש ב"צרפת" כמידה לא קובע במפורש מידה של מה זה (לכן, ההקבלה היתה טובה יותר אם היו אומרים "מנוע של 100 סוסים"). ההבדל השני הוא שהשימוש ב"כוח סוס" כמידה עבר סטנדרטיזציה, כך שגם אם לא לכל הסוסים האמיתיים יש אותו כוח, כשמישהו אומר "כוח סוס" אין כאן שום עמימות, כי למעשה פרט לשם אין כאן כבר עסק עם סוסים.