מי שקורא "הארץ" בטח ראה את הכתבה ביום שישי האחרון על הירידה במספר הסטודנטים במדעי הרוח. אין ספק שמדובר בתופעה ממשית ומדכדכת. יחד עם זאת, הנתונים בכתבה לגבי מספר הבוגרים בבלשנות נראים לי די מפוקפקים.
לפי הכתבה, מספר בוגרי התואר הראשון בבלשנות מדי שנה מתנדנד בערך בין 20 ל-30; הכתבה מייחסת את הנתונים לות"ת. אלא שהמציאות בפועל קצת אחרת. ראשית, חלק גדול מלימודי הבלשנות בארץ מתקיימים במסגרת חוגים לאנגלית, ולכן המספרים שמופיעים תחת הכותרת "שפות וספרויות אחרות" כוללים כנראה גם לא מעט בוגרי בלשנות. אלא שגם זה עוד לא ממש מסביר את המספרים בכתבה. אין לי נתונים מדויקים, אבל אני יכול לציין למשל שבמחלקה לאנגלית בבר-אילן מתקבלים מדי שנה כ-20-25 סטודנטים למגמת בלשנות, ומדובר בחוג שנחשב לקטן בהרבה מהחוג לבלשנות באוניברסיטת ת"א. אם נצרף את החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית (שהניחוש שלי הוא שהנתונים בכתבה מתייחסים משום מה רק אליו), נקבל מספרים גדולים בהרבה מהמספרים שבכתבה.
אז כמובן שהבלשנות רחוקה מלהוות איום על החוגים לכלכלה ומנהל עסקים, אבל עדיין נראה שהצגתה כאחד מתחומי המחקר שהולכים ונעלמים היא טעות גסה. אם מוסיפים לכך את העניין ההולך וגדל בחקר השפה במסגרת תחומי מחקר אחרים (פסיכולוגיה, חקר המוח, בלשנות חישובית וכו'), מתקבלת תמונה הרבה פחות קודרת.
החוג לבלשנות באוניברסיטת תל-אביב מקבל מדי שנה בין 50 ל-70 תלמידי ב.א. חדשים. יש נשירה של בערך 15% אחרי השנה הראשונה, אבל בכל זאת, מספר המסיימים אמור להיות גדול ממה שפורסם בעיתונות. יש לציין שבשנים האחרונות תחום הבלשנות נעשה פופולרי בקרב תלמידים מוכשרים במיוחד, המתעניינים במדעים קוגניטיביים.
Hi Gabi,
nice blog!
I'm a polyglot myself (I speak fluently 7 languages).
I graduated from UILM last year where I studied applied linguistics…
I'm curious to know what occupations are there in Israel for my skills and profession besides teaching.
thanks,
Tea.
היי תאה,
האמת היא שאני לא יודע; ההיכרות שלי עם תחום הבלשנות היישומית היא מאד מאד שטחית (כמו רוב מי שלמד בחוג לבלשנות באוניברסיטת ת"א, ששם הדגש הוא באופן כמעט בלעדי על בלשנות תיאורטית).
גבי