על בניין שיפעל וחברים

במסגרת העבודה על פרק המבוא לספר שאני שותף לעריכתו (עוד אחת מהסיבות הרבות לכך שלא נשאר לי זמן לכתוב פה לאחרונה), שעוסק בגישות גנרטיביות לחקר השפה העברית, עלה נושא מערכת הבניינים בעברית. כל מי שלמד בבי"ס בארץ מכיר את תמונת העולם המסורתית: 7 בניינים (קל, נפעל, פיעל, פועל, התפעל, הפעיל והופעל), ששיבוץ של שורש בתוך אחד מהם נותן פועל. כל אחד מהבניינים במודל הזה נתפס כיישות "אטומית" בלתי ניתנת לפירוק; החוקיות היא בשיבוץ השורשים בבניינים, ולא בבניינים עצמם.

אלא שזו תמונה מפושטת. זה לא סוד גדול שישנם בניינים נוספים פרט ל-7 הנ"ל. ואם מסתכלים על הבניינים הנוספים שפעילים בעברית של ימינו, רואים לא מעט חוקיות:

שיפעל: שידרג, שיחזר, שיכתב, שיכנע, וכו'
איפעל: איחזר, איבטח, איתחל, וכו'
תיפעל: תיחזק, תיזמן, תיחקר, וכו'
פיעלל: קיפצץ, אישרר, ציחקק, וכו'

די ברור שאם מתעלמים מהשאלה מה מקור כ"א מהעיצורים, מדובר למעשה בוריאציות על התבנית CiCCeC, כאשר C מציין עיצור. זו בדיוק אותה תבנית כמו צורת פיעל עם שורש מרובע (טילפן, פינטז, בילגן וכו'). לכן אפשר למעשה לטעון שיש מעין "מטא-בניין" CiC(C)eC שכולל את כל הבניינים הללו ואת בניין פיעל ה"רגיל" (ותסלחו לי שאני מתעלם מהדגש החזק בפיעל, שאין לו שום קיום בעברית המדוברת של ימינו); או אפילו CiC(C)(C)eC, מה שכולל גם צורות נדירות יותר כמו טילגרף או חינטרש. וכמובן שכל מה שנאמר כאן אפשר להכליל גם לבניינים שקרובים לפועל: שופעל, אופעל, תופעל וכו'.

כל קבוצת הבניינים הללו כוללת בדיוק אותה תבנית של עיצורים ותנועות, ובדיוק אותן נטיות. ההבדל היחיד, למעשה, בין הצורות השונות, הוא במקור כ"א מהעיצורים: האם העיצור הראשון שייך לשורש או לבניין (ואם לבניין, אז מהו העיצור); והאם העיצור האחרון בשורש מופיע פעם אחת או פעמיים.

אז מה זה בעצם אומר? אפשר כמובן להתעלם מהדמיון העצום בין כל הבניינים בקבוצה, ולטעון שרשימת הבניינים פשוט ארוכה יותר ממה שמלמדים בביה"ס. אלא שאז מחמיצים הכללה, ואם יש דבר שבלשנים שונאים זה להחמיץ הכללה. אבל כדי לתפוס את ההכללה, חייבים להכיר בעובדה שגם הבניינים הספציפיים אינם היחידות הבסיסיות ביותר במערכת הפועל העברית, ושהמערכת המורפולוגית בעברית כוללת גם תהליכים שניתן לראות כגזירת בניינים (ולא רק כגזירת פעלים ספציפיים).

אז אולי, כשחושבים על זה, אין פה שום דבר באמת מרעיש, אלא אם כן נשארים מקובעים על מודל מאד קשיח ופשטני של המורפולוגיה העברית. אבל יש פה חומר למחשבה.

8 תגובות בנושא “על בניין שיפעל וחברים”

  1. אחרי כמה מופעים של תבנית מסויים נרצה להכליל ולדבר על בניין חדש ולא על תופעה איזוטרית, מסקרנת ככל שתהיה.
    בניין תיפעל, למשל, הוא נפוץ יחסית, אבל מה עם "בניין" הִתְפֻּ(וּ)עַל – למשל התפוטר?

  2. בגדול אני מסכים איתך; מה שמעורר את השאלה האם ל"בניין" ו"שורש" יש איזו ממשות מעבר לתיאור אד-הוק של הכללה על מבנה שחוזר מספר פעמים. אני מניח שלפחות מהפרספקטיבה ההיסטורית של התפתחות הבניינים, ברגע שיש בשפה מספר מספיק של פעלים עם מבנה מסוים מופיעה ההכללה שיכולה להוביל ליצירת בניין חדש.

    ויחד עם זה, הדמיון לבניינים קיימים, כמו במקרה של "שיפעל", מהווה גורם נוסף שמאיץ השתרשות בניין חדש; ולכן "התפועל" פחות סביר שיהפוך לבניין פרודוקטיבי מאשר "איפעל", גם אם באף אחד מהם אין הרבה פעלים. מה שחוזר לטענה העיקרית שלי- שהצורה של מערכת הבניינים היא קצת פחות שרירותית ממה שמקובל לחשוב, ושיש מקום לחשוב על רמת הפשטה מעל רמת הבניין.

  3. השאלה לגבי משמעות הבניינים היא באמת מעניינת. זה מוליך אותי לניסיון להגדרה של טעויות דיקדוק. נניח שכבר עברנו את השלב בו אנחנו חושבים שיש דיקדוק קשיח ונכון ואנחנו כבר יודעים שהשפה מוכתבת על ידי הדוברים וכך משתנה גם הדקדוק. הייתי אומר שהמשמעות של בניין היא הגושפנקה דיקדוקית, כלומר כשאנחנו (כלומר אתה כבלשן) כבר מרגישים שיש כאן בניין חדש ולא סתם הטייה מוזרה אז אנחנו בעצם מודים שיש כאן כלל חדש בשפה.
    ואז אני נשאר תקוע עם התפוטר – שהרי בינתיים אני לא חושב שיש בניין התפועל אבל מצד שני זו המילה נמצאת בשימוש נפוץ ויש לה ריח של שפה טובה ולא עילגת. אז אני חייב לפטור את התפוטר כבדיחה לשונית – כלומר לא כמבנה תיקני אלא כקריצה – הדובר והמאזין יודעים שאין בניין כזה וזה מין חיבור מתחכם של שני בניינים. השאלה אם אפשר להכליל את התיאוריה הזו שהומצאה במקום גם למקרים אחרים.

  4. אפרת, כשאת כותבת "שורש תנייני", אני מניח שאת מתכוונת שהפועל נגזר במקרים האלה משם עצם, שם תואר וכד'. זה אולי נכון בחלק מהמקרים ("תיחזק" למשל נגזר אולי מ"תחזוקה"), אבל לטעון שכל הפעלים הללו נגזרו באופן הזה נראה לי קצת קיצוני; לכל הפחות, זו טענה שצריך לבדוק ברמת העובדות (כלומר, האם בכל פעם שמופיע בשפה פועל "שיפעל"/"תיפעל" וכו' חדש, היה קיים לפני כן שם עצם או שם תואר שממנו הפועל נגזר?). זה לא נראה לי סביר במיוחד עבור פעלים כמו "ציחקק", "איחזר" או "שילהב", למשל- נראה לי שבמקרים האלה יש שם עצם שנגזר מהפועל, ולא להיפך. יש, אגב, לא מעט עניין בבלשנות הגנרטיבית של ימינו בשאלות מהסוג הזה שעוסקות באופן שבו מילים נגזרות- גם אם הטרמינולוגיה שבה השתמשתי כאן היא טרמינולוגיה מסורתית, השאלות הן שאלות שרלוונטיות גם לגישות מודרניות ששונות לחלוטין מהדקדוק העברי המסורתי.

    חזרה לשאלה: מעבר לשאלה אם הניתוח שהצעת הוא נכון, אני גם לא חושב שניתוח כזה הוא באמת הסבר מלא; הוא לא מסביר, למשל, למה כ"כ הרבה פעלים חדשים נוצרים בדיוק בתבניות האלה ולא אחרות. כלומר, אפילו אם מדובר בפעלים שנגזרו משמות עצם, צריך גם להסביר למה זה קורה דווקא לשמות העצם האלה ולמה הפועל החדש הוא בעל מבנה כזה.

  5. אולי אני לא זוכרת את ההגדרה במדוייק – אני התכוונתי לומר שמשורש רגיל של שלוש אותיות נוצר שורש מרובע – לפעמים עבור פועל, לפעמים עבור שם.
    לדוגמה השורש פעל:
    יש ממנו פעלים – שפעול, תפעול
    יש ממנו שם – פעלול – ללא בנין

    סביר להניח שהמנגנון עבור כל אחד מהשורשים האלה הוא שונה, אבל המינוח של בנינים חדשים די מבלבל.

  6. בהחלט יכול להיות שהשתמשת במינוח המקובל ואני לא הבנתי- אני לא ממש שולט במושגים של לשון עברית.

    בכל אופן, הבעיה עם הטענה שפשוט יש כאן שורשים של 4 עיצורים שנגזרו משורשים של 3 עיצורים היא שהיא מערערת את כל ההגיון של ההבחנה בין שורשים ובניינים: ההגיון המקובל הוא שהשורש הוא שרירותי, והבניין הוא החלק השיטתי. בניתוח שאת מציעה, יש מקרים שבהם האות הראשונה של השורש נקבעת באופן די שיטתי (כלומר, זה לא מקרי שב"שיחזר", "שידרג", "שיכתב" וכו' האות הראשונה היא ש'), ואם ככה אז חלק מההצדקה לתפיסה של שורשים ובניינים נחלש. דרך אחרת לראות את זה היא שלפי הניתוח הזה יש לנו לא רק מערכת ליצירת פעלים משורשים+בניינים, אלא גם מערכת ליצירת שורשים משורשים+"תבניות" (ש+שורש, ת+שורש וכו'); שוב, זה מחליש את האלגנטיות וההגיון הפנימי של המודל המסורתי לדעתי.

    באופן כללי אני לא חסיד גדול של תפיסת השורשים+בניינים, והמטרה שלי כאן היא לא לטעון שיש יותר מ-7 בניינים, אלא לטעון שהמודל המסורתי הזה (או לפחות הגרסה שלו שרוב האנשים מכירים מביה"ס) הוא קצת פשטני מדי.

  7. יש גם בנייני מִפְעֵל, מֻפְעַל, הִתְמַפְעֵל – הם הבניינים הכבדים עם מ' תחילית לפני שורש קיים (מ-פ-ע-ל). לדוגמה:
    ח-ז-ר – האות מ' נוספה לשורש דרך: מַחְזוֹר, ומכאן השורש מ-ח-ז-ר.
    ק-ו-מ – האות מ' נוספה לשורש דרך: מָקוֹם, ומכאן השורש מ-ק-מ.
    ס-פ-ר – האות מ' נוספה לשורש דרך: מִסְפָּר, ומכאן השורש מ-ס-פ-ר.
    י-ק-ד – האות מ' נוספה לשורש דרך: מוֹקֵד, ומכאן השורש מ-ק-ד.

סגור לתגובות.