אחת השאלות שבהן נתקל כל מי שלמד או לומד בלשנות היא "אבל מה אפשר לעשות עם זה?". בואו נהיה מציאותיים: מדורי הדרושים בעיתון לא בדיוק עמוסים במודעות ענק של "דרוש בלשן"; חיפוש מודעות הכוללות את המילה "בלשנות" באתר AllJobs.co.il שביצעתי בזמן כתיבת פוסט זה הניב תוצאה אחת ("לשלוחתנו בכרמיאל, הנמצאת בתהליך גידול מואץ דרוש/ה מומחה/ית טקסונומיה – ידע נרחב במערכות חיפוש ממוחשבות. נסיון בהגדרת מערכות קטלוג או סווג – יתרון. אנגלית ברמת שפת אם. MA בפילוסופיה, בלשנות או אנגלית."). אז במה בעצם עובדים בסופו של דבר כל אלה שלמדו בלשנות?
לפני מספר שבועות הקימה בלשנית בעלת יוזמה בשם Mai Kuha קבוצת דיון בשם lingcareer, המיועדת לדיון בנושא אפשרויות תעסוקה לבלשנים, עם דגש על עבודה מחוץ לעולם האקדמיה; בנוסף, היא הקימה אתר (הבנוי כוויקי) באותו נושא. מעיון בדיונים שהתנהלו עד כה אפשר למצוא סיפורים של בעלי תואר בבלשנות שעוסקים בתחומים כמו:
- תכנון ועיצוב ממשקי משתמש לתוכנות
- ייעוץ ומחקר בנושאים שונים הקשורים לחיפוש מידע באינטרנט
- תעתוק וניתוח טקסטים בשפות שונות
- תרגום ועריכה
- הוראת כתיבה
- כתיבה טכנית; כתיבה פרסומית
- הוראת שפות
אף אחד מהעיסוקים הללו אינו מהווה יישום ישיר של תיאוריות בלשניות, ולמעשה אין כל התייחסות למרביתם במסגרת לימודי הבלשנות ברוב האוניברסיטאות; עם זאת, כולם קשורים בצורה זו או אחרת בנושאים שבהם יש לבלשנים הבנה טובה יותר מלרוב האנשים: שפה, ייצוג מידע, הקשר לשוני/לא לשוני, וכו'. מאפיין נוסף של כל העיסוקים הללו הוא המימד הבין-תחומי, המתבטא בכך שהם מתבססים על הבנה ביותר מאשר תחום אחד. אין ספק שכשמגיע שלב חיפוש העבודה, מצבו של מי שלמד רק בלשנות הרבה פחות טוב ממצבו של מי שלמד, בנוסף לבלשנות, גם מקצוע נוסף, כמו מדעי המחשב, מידענות, חינוך, חינוך מיוחד, תרגום, הפרעות בתקשורת, מדעי המוח, ועוד. כמו שכותב כאן מישהו שלמד את זה בדרך הקשה, אפשרויות התעסוקה ל-"language geek" שיודע לתכנת גדולות בהרבה מאלה של זה שלא יודע לתכנת.
דוגמאות נוספות לסוגי המשרות המוצעות לבוגרי בלשנות אפשר למצוא באתר ה-LINGUIST List ובדף הזה. מה שבולט במיוחד ברשימה האחרונה הוא המספר הגדול של חברות שעוסקות בתחומי התרגום הטכני והלוקאליזציה (כלומר, התאמת תוכנות לשפות שונות). הדבר לא מפתיע: חברת תוכנה שהשקיעה משאבים רבים בפיתוח מוצר יכולה, בהשקעה לא מאד גדולה, להתאים את המוצר לשווקים נוספים; התאמת ממשק המשתמש לשפות שונות (או אפילו לדיאלקטים שונים של אותה שפה) היא משימה שבלשן בעל הבנה בעולם התוכנה יכול בד"כ לבצע הרבה יותר טוב ממהנדס תוכנה או מתכנת.
אז מה השורה התחתונה? רוב מי שלמד בלשנות לא עוסק, בסופו של דבר, בבלשנות; גישה מציאותית יותר היא לראות בלימודי בלשנות הכנה לעיסוק בתחומים שונים הקשורים בשפה- וזה כולל לא רק מקצועות "מסורתיים" כמו הוראת שפות אלא גם עיסוקים רבים נוספים.
אם יש לכם דוגמאות "מהשטח" לעבודות שעובדים בהן בוגרי בלשנות, אתם מוזמנים להוסיף תגובה.
בין התארים אני עובד כעורך לשוני בעיתונות. הנה עוד מקצוע!