מה בלשנים לא עושים?

אחת הסיבות העיקריות שהובילו אותי להקים את האתר הזה היא העובדה שכל-כך מעט אנשים באמת יודעים מה זו בלשנות – מה שלא מונע מאחוז גבוה מאד מבין אלה שלא יודעים להיות משוכנעים שהם דווקא כן יודעים, ולא רק זה, אלא שהם גם יודעים יותר טוב מכולם כל מה שצריך לדעת לגבי השפה שאנחנו מדברים בה. שלוש כתבות שפורסמו ברשת בשבועות האחרונים דנות בטעויות מסוג זה.

David Shariatmadari דן במספר מיתוסים נפוצים על השפה, כמו האמונה שהמשמעות "האמיתית" של מילה היא משמעותה המקורית; או הנטיה לחשוב שמי שמשתמש בשפה באופן שונה מהאופן שבו אתה משתמש בה מפגין בורות או עצלות, ושהשפה נמצאת בתהליך מתמיד של הידרדרות. הוא דן בעובדה שכל שפה חיה משתנה באופן בלתי פוסק, ושאותם תהליכים שנראים לעתים כ"הידרדרות" מובילים בסופו של דבר ליצירת שפות חדשות, כמו כל מגוון השפות שהתפתחו מהשפה הלטינית, שגם לגביהן ודאי היה מי שצקצק בלשונו וביכה את העילגות שהובילה בסופו של דבר להולדתן של שפות כמו צרפתית, איטלקית ופורטוגזית. עובדה חשובה שהוא מציין היא ששיפוטים ערכיים ונורמטיביים לגבי שימוש בשפה גובלים לעתים קרובות בשנאת זרים ובגזענות, והנסיון העממי "לגייס" את הבלשנות לטובת עמדות מתנשאות מסוג זה הוא דבר שאין לו מקום בבלשנות של ימינו.

כתבה ב-Boston Globe דנה בגורמים שהובילו מספר בלשנים מובילים להקים לפני כמה שנים את האתר הנפלא Language Log. בנוסף למיתוסים הנדושים, כמו האמונה שכדי להיות בלשן צריך לשלוט במספר רב של שפות, או שבלשנים הם "שוטרי שפה" שעוסקים באכיפת חוקי "השפה הנכונה", הכתבה מזכירה גם דוגמאות כמו המיתוס שלאסקימואים יש כמה מאות מילים לשלג, או החיבה העזה של אנשים רבים לטיעונים בנוסח "בשפה X אין מילה שמשמעותה היא Y, ולכן אופן החשיבה של דוברי שפה זו שונה משלנו, והם מתקשים לתפוס מושג זה". אין ספק שהפיתוי להשתמש בטיעונים מסוג זה הוא לעתים גדול מאד; ה-Language Log עמוס לעייפה בדיונים ביקורתיים ומעמיקים בנושאים מסוג זה, וזה אתר שאני ממליץ עליו בחום לכל מי שמתעניין בעובדות האמיתיות ובניתוחים אינטיליגנטיים שנמנעים מלקפוץ למסקנות חפוזות ופופוליסטיות בנושאים בלשניים.

ואולי במקרה, שבוע אחרי פרסום הכתבה ב-Boston Globe, כותב שוב Geoff Pullum, בלשן ידוע ואחד הכותבים הבולטים ב-Language Log, על מיתוס האסקימואים והשלג, מיתוס שנגדו הוא מנהל "מסע צלב" מזה כ-15 שנה. הפעם הוא מצטט אתר שעושה שימוש רטורי בוטה במיתוס השגוי, המיוחס ל"בלשנים", כדי לעבור לדיון בנושא שיכרות. באופן אירוני, אותו אתר גם מציג (ממש מתחת הכתבה הנ"ל) ציטוט מתוך ספר שהתפרסם לאחרונה ובו אוסף מהמאמרים שפורסמו במקור ב-Language Log.

ולכל הטעויות ואי-ההבנות הנ"ל, אפשר אולי להוסיף טעות שתיתכן (כנראה) רק בקרב דוברי עברית: לפני מספר חודשים גיליתי שהאתר שלי מופיע באינדקס של "תפוז" בקטגוריה…. "משרדי חקירות". כן, "בלשנות אונליין" היה יכול להיות שם מעולה לאתר של חוקר פרטי, אלמלא ה-"נ" המרגיזה הזאת שם באמצע… למרבה ההפתעה (שלי לפחות), השאלה "בלשנות? מה עושים עם זה, עובדים במשטרה?" היא שאלה ששמעתי יותר מפעם אחת. והאמת היא שלא מעט בלשנים יעדיפו את הטעות הזו על-פני הטעות הנפוצה הרבה יותר: "בלשנות? או, אז תגיד לי: איך צריך להגיד: ….?"

אז כל עוד אנשים חושבים שבלשנים הם שוטרים, מסוג זה או אחר, נראה שהאתר שלי ואתרים דומים ימשיכו להתקיים.