"לשים סוודר" ואספקט לכסיקלי

בתחום הסמנטיקה של פעלים וצירופים פעליים, אחת החלוקות החשובות ביותר היא החלוקה לקבוצות אספקטואליות הידועות בשם Aktionsart. ניתן למיין אירועים (המתוארים ע"י פעלים או צירופים פעליים) באופן הבא:

– אירועים שמעצם טבעם הינם בעלי נקודת סיום מוגדרת (telic events). אלה מתחלקים לשתי קבוצות:
– אלה שמאופיינים בשינוי רגעי (achievments). למשל, "להגיע לפסגה", "למצוא את המפתח".
– אלה שמאופיינים בשינוי מתמשך (accomplishments). למשל, "לבנות בית", "לצייר מעגל שלם", "לכתוב ספר".
– אירועים שאין להם נקודת סיום הכרחית (atelic events). אלה מתחלקים ל:
– אלה שמציינים מצב סטטי שלא מעורב בו שינוי (states). למשל, "לאהוב קולנוע", "לישון".
– אלה שמעורב בהם שינוי (activities). למשל, "לרוץ", "לדחוף עגלה".

קיימות דרכים שונות לזהות את סוג האירוע. למשל, ביטויים כמו "תוך דקה/שעה/שנה" יכולים לתאר אירוע בעל נקודת סיום (למשל, "דן הגיע לפסגה תוך דקה" או "דן צייר מעגל שלם תוך דקה"), אבל אינם יכולים לתאר אירוע שאין לו נקודת סיום טבעית (ומכאן המוזרות של משפטים כמו "*דן אהב קולנוע תוך דקה" או "*דן רץ תוך דקה", שניתן להבין אותם רק במשמעות של "התחיל לאהוב" או "התחיל לרוץ"). לעומת זאת, ביטויים כמו "במשך דקה/שעה/שנה" הינם אפשריים רק עם אירועים שאין להם נקודת סיום טבעית (אירועים אטליים), ולא אירועים שיש להם נקודת סיום טבעית (אירועים טליים).

למרות שפעלים רבים ניתנים לשיוך ליותר מאשר קבוצה אחת (בד"כ בהתאם לסוג המושא שאיתו הם מופיעים; למשל, "לבנות בית" הינו accomplishment, ואילו "לבנות בתים" הוא activity), ניתן למצוא לעתים קרובות פעלים שונים לתיאור סוגים שונים של אירועים. למשל:

– פעלים המציינים אירוע טלי: התאהב, התיישב, נרדם
– פעלים המציינים אירוע/מצב אטלי: אהב, ישב, ישן

משפט כמו "לבשתי סוודר" הינו דו-משמעי: הוא יכול לתאר את פעולת הלבישה, או את המצב המתקבל כתוצאה מהלבישה. במונחי אספקט לכסיקלי, מדובר בשתי קבוצות אספקטואליות שונות:

– "לבשתי סוודר תוך דקה": accomplishment, כלומר אירוע של שינוי מתמשך (השחלת יד אחת, אחת יד שניה, וכו') בעל נקודת סיום טבעית (כשהסוודר כולו נלבש).
– "לבשתי סוודר במשך שעה": state, כלומר מצב סטטי (של להיות לבוש בסוודר), שאין בו שינוי.

כלומר, העברית הסטנדרטית משתמשת באותו פועל לציון שני סוגים שונים של אירועים. אותה דו-משמעות קיימת גם עם פעלים דומים כמו "לנעול", "לחבוש" וכד'.

העברית המדוברת ה"תת-תקנית" הוסיפה, מבחינה זו, הבחנה חדשה. אותם דוברים שאומרים "לשים סוודר", אומרים זאת רק במובן של accomplishment, כלומר, רק לציון פעולת הלבישה. דוברי עברית שיגידו "היא שמה את הסוודר ברגע שהיא קמה" לא יאמרו "היא שמה את הסוודר הזה כל היום, גם כשנעשה חם"; לצורך תיאור המצב של להיות לבוש בסוודר, גם דוברים אלה יאמרו "היא לבשה את הסוודר הזה כל היום" (או אולי "היא היתה/הלכה עם הסוודר הזה כל היום").

יוצא, אם כן, שהעברית המדוברת מעשירה את השפה בהבחנה לכסיקלית שאינה קיימת במקרה זה בעברית התקנית (למרות שזו כן מבחינה בין קבוצות אספקטואליות שונות במקרים רבים אחרים). באופן בלתי מודע, דווקא אותם דוברים שלפי אריאנה מלמד הינם "עילגים" אשר מפגינים "עצלות לשונית" מחדדים הבחנה לשונית אוניברסלית אשר מסיבה כלשהי העברית התקנית בחרה להתעלם ממנה בהקשר של פעלים השייכים לשדה סמנטי מסוים.