הספר Syntax של אנדרו קרני

קיימים כיום לא מעט ספרי לימוד לתחביר, ואחד הנגישים והקריאים שבהם הוא הספר Syntax של אנדרו קרני. המהדורה הראשונה יצאה לאור בשנת 2002, וכעת מתפרסמת באינטרנט טיוטא למהדורה השניה, שתצא לאור ב-2006. עד לחודש מאי 2006, ניתן להשתמש בטיוטא זו באופן חופשי, וזו הזדמנות מצוינת למי שרוצה להכיר את הבסיס למסגרת התחבירית הידועה כ"תחביר גנרטיבי".

למי שאין זמן וסבלנות לקרוא ספר שלם, מומלץ הפרק הראשון, המהווה מבוא כללי לבלשנות המודרנית, ומוצגים בו נושאים כמו חקר השפה כחלק ממכלול המדעים הקןגניטיביים, שאלת רכישת השפה, השערת היכולת הלשונית המולדת, הקשר בין שפה ספציפית לעקרונות לשוניים אוניברסליים, ועוד. למי שמעוניין ב"טעימה" מהתחביר הגנרטיבי, ולו רק כדי לראות עד כמה הוא שונה מהתחביר שלומדים בבית-הספר, מומלץ הפרק השלישי, המציג את עקרונות הניתוח המבני ההיררכי, שהוא הבסיס לכל תיאוריה תחבירית במסגרת הדקדוק הגנרטיבי. מי שלשמע המילה "תחביר" חושב על נושא, נשוא, מושא ישיר ושות', יתפלא אולי לגלות שמושגים אלה הינם משניים למדי בתחביר המודרני.

ייתכן שחלק מדוברי העברית שיציצו בספר יגיבו באכזבה מסוימת: "אבל זה על אנגלית!". אז אמנם הספר כתוב באנגלית, ומרבית הדוגמאות בו לקוחות מאנגלית, אבל הספר, כמו הדקדוק הגנרטיבי שאותו הוא מציג, אינו מוגבל לשפה זו או אחרת, אלא עוסק בעקרונות כללים של מבנה המשפט בשפה אנושית. הצצה חטופה באוסף התרגילים שבסוף כל פרק תבהיר שגם אם עקרונות הניתוח מודגמים לרוב על אנגלית, אותם עקרונות אמורים לאפשר ניתוח של מבנים רבים ומגוונים מכל שפה אנושית שהיא. בחלק גדול מהמקרים, הכללת המסקנות שהוסקו לגבי שפה אחת לשפות נוספות אינה משימה מיידית או טריוויאלית. זהו אחד הדברים שהופכים את הבלשנות הגנרטיבית למעניינת כל-כך: במקום להסתפק בתיאור מדוקדק של כל שפה בנפרד, מציבה לעצמה הבלשנות הגנרטיבית משימה שאפתנית ביותר – מציאת העקרונות האוניברסליים המשותפים לכל השפות הטבעיות. כל אחד מהבלשנים העוסקים במחקר זה יודע היטב שהבנתנו את השפה רחוקה עדיין מהשלב שבו נוכל לומר שהשגנו את המשימה הזו, ועובדה זו היא בין הגורמים העיקריים לאופיה הדינמי של הבלשנות בת זמננו, שבה תיאוריות משתנות ומתפתחות במהירות מסחררת. במקרה של ספרו של קרני, השוואה מהירה בין תוכן העניינים של המהדורה הראשונה וזה של השניה תראה שאפילו פרק זמן קצר של 4 שנים עשוי להשפיע במידה ניכרת על בחירת הנושאים המוצגים בספר מבוא לתחביר.