לצד הכביש בין פתח תקווה להוד השרון יש סופרמרקט עם שלט שמכריז: "אצלנו הקופה הרושמת פחות". כשראיתי את השלט הזה בפעם הראשונה, עברו כמה דקות עד שהבנתי מה הוא מנסה להגיד. הקופה הרושמת אצלם היא פחות מה? פחות יעילה? פחות מהירה? התחושה היתה שחסר משהו כדי שזה יהיה משפט. בסופו של דבר, ירד לי האסימון: השלט טוען שהקופה אצלם, בהשוואה לקופות אצל אחרים, רושמת פחות. (ולמי שעדיין מתקשה: קופה יכולה לרשום יותר, ויכולה לרשום פחות. אצלם היא רושמת פחות).
אז למה זה כ"כ קשה להבנה? השלט מדגים תופעה שנקראת באנגלית garden path – מושג שאין לו לדעתי מקבילה בעברית. משפט garden path הוא משפט שכשאנחנו קוראים אותו, אנחנו בונים עבורו ניתוח תחבירי שגוי; בניית הניתוח השגוי מצליחה עד לנקודה מסוימת – וכשעוברים את אותה נקודה נתקעים. באותו רגע, התחושה היא שמשהו במשפט לא בסדר – אבל לא ממש ברור מה; רק נסיון מודע ומאומץ מוביל לניתוח הנכון. מבנים אלה מעסיקים חוקרים רבים בפסיכולינגוויסטיקה ובתחביר מאז שנות ה-70, מכיוון שהם מאפשרים הצצה אל האופן שבו פועלת מערכת העיבוד התחבירי שלנו.
הדוגמאות המפורסמות ביותר למשפטי garden path הן משפטים מהסוג הבא:
- The horse raced past the barn fell.
- The boat floated down the river drowned.
כשקוראים את המשפטים האלה, הכל נראה בסדר עד שמגיעים למילה האחרונה; כשקוראים את המילה האחרונה, לא ברור איך היא מתחברת לשאר המשפט, שנראה כמשפט שלם בלי מילה זו. הניתוח הנכון, אשר נדרש מאמץ כדי לראות אותו, הוא ניתוח שמקביל לניתוח של המשפטים הבאים:
- The horse that was raced past the barn fell.
- The boat that was floated down the river drowned.
מה שמאפשר את הניתוח החלקי השגוי הוא שילוב של כמה גורמים: העובדה שעבור פעלים רבים באנגלית, צורת העבר זהה לצורת ה-past participle שמופיעה בסביל (במקרה זה, הצורות raced ו-floated); העובדה שניתן להשתמש בפעלים race ו-float גם כפעלים עומדים (בדומה לפעלים "דהר" ו"צף/שט" בעברית) וגם כפעלים יוצאים (בדומה לפעלים "הדהיר" ו"השיט"); והעובדה שניתן ליצור פסוקיות זיקה "מוקטנות", בלי that ובלי פועל העזר. דבר זה יוצר דו-משמעות "זמנית" בעיבוד המשפטים: לפני שיודעים את המשך המשפט, הרצף The horse raced ניתן לניתוח או כ"הסוס דהר" או כ"הסוס שהודהר", והרצף The boat floated ניתן לפירוש או כ"הסירה שטה" או כ"הסירה שהושטה". באופן עקבי ושיטתי, דוברי אנגלית בוחרים בניתוח הראשון, ואינם מבחינים בכך שייתכן ניתוח נוסף.
בעברית לא ניתן לבנות דוגמאות מקבילות לאלה, כי דו-המשמעות שבמבנים אלה מתבססת על תופעות שאינן קיימות בעברית. למעשה, כשמנסים באופן מכוון לייצר משפטים בעברית שיוצרים קושי עיבודי מסוג זה רואים שזו משימה לא פשוטה בכלל. וכאן אנחנו חוזרים לשלט המפואר עם הקופה הרושמת פחות; ברור שמי שהגה את נוסח השלט התכוון ליצור משחק מילים מחוכם, אבל קרוב לוודאי שהוא לא התכוון ליצור משפט ש"מפיל" את מערכת העיבוד התחבירי שלנו. ברור שמשחק המילים שמבוסס על הצירוף "קופה רושמת" הוא המפתח לקושי העיבודי הנוצר כאן. בדומה לדוגמאות מאנגלית, גם כאן יש דו-משמעות מקומית: "הקופה הרושמת" יכול להתפרש או כצורה המיודעת של הצירוף "קופה רושמת", או כתחילתה של פסוקית זיקה מוקטנת, המקבילה במשמעותה ל"הקופה שרושמת"; העובדה ש"קופה רושמת" קיים כצירוף לכסיקלי בעל משמעות מיוחדת יוצרת הטיה חזקה לטובת הפירוש הזה, אלא שפירוש זה לא מסתדר עם המשפט כולו.
מאז שפענחתי את השלט הזה, בכל פעם שאני עובר שם בכביש אני מחכה בקוצר רוח לראות אם השלט עדיין קיים. ולמרות שהוא עדיין קיים, איכשהו לא ממש בא לי לעצור ולבדוק את הסופר הזה מבפנים.
ניסיתי לבנות משפט כזה בעברית, וחשבתי על דוגמה בסגנון:
"ילדים לא עושים בגיל 16, אלא רק בגיל מאוחר יותר, את מה שמבקשים מהם".
(לעומת ההתחלה: "ילדים לא עושים בגיל 16, אלא בגיל מאוחר יותר" – שזו משמעות אחרת לגמרי).
אבל נכון – זה ממש לא קל.
ספרו המצויין של עמנואל אלון עוסק בדיוק בכך:
אלון, עמנואל. (1995). העברית הכתובה הבלתי מנוקדת. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון.
הוא גם מסביר במדויק את התופעה שלעיל. העניין הוא בכך שבסיסו של כל משפט הוא נושא ונשוא (ברור, ישנם במשפטים ללא הפועל וכו'. זה לא מה שחשוב לנושא הנ"ל). הטעות היא כאשר תיבה מזוהה בטעות כנשוא/פועל.
דוגמאות יש למכביר:
"הסינים יגנו בנשימה אחת את מי ש…"
"המועצה לצרכנות מוכרת כעת בכל… כארגון…"
(מתוך הספר)
תודה על ההמלצה לספר של אלון- לא הכרתי אותו עד עכשיו. אולי כדאי לציין שיש שפע של מאמרים וספרים בנושא העיבוד של משפטי garden path, שרובם מנסים להסביר את התופעה באופן כללי ולא רק בשפות ספציפיות; אם מישהו מעוניין, אני אשמח לפרסם פה רשימה של ביבליוגרפיה מומלצת.
לגבי הדוגמאות שנתת, אני בספק אם הן מדגימות את אותה תופעה שאני התייחסתי אליה. כשקראתי את שני (קטעי) המשפטים שרשמת, לא היתה לי שום בעיה להבין אותם- וזה בניגוד לתופעת ה-garden path, שבה הקורא "נתקע" לגמרי ולא מצליח להבין את המשפט. אם אלה דוגמאות מייצגות למבנים שספרו של אלון מנתח, ייתכן שהוא מסביר תופעה שונה מתופעת ה-GP. בפרט, עובדה ידועה לגבי עיבוד תחבירי היא שישנן רמות שונות של קושי כתוצאה מניתוח התחלתי שגוי; יש משפטים שלמרות ניתוח התחלתי שגוי, אין קושי "לתקן" את הניתוח ולהבין את המשפט, ולעומתם יש משפטים שבהם הקושי העיבודי הוא כה חמור שהקורא לא יצליח להבין את המשפט בכוחות עצמו, אלא רק אם מישהו יסביר לו מה הניתוח הנכון. אחת ממטרות המחקר היא להסביר למה ניתוחים שגויים מסוימים הם "קלים לתיקון" ואחרים לא.
הקופה הרושמת פחות נשמע לי לא דקדוקי, לא משנה כמה פעמים אני חוזרת על זה בראש.
לי המשפט הראשון נשמע ממש בסדר. כל כך דומה למשפט כמו "אצלנו הירקות הכי טובים".
הוא גם נראה תקין מבחינה תחבירית: הקופה הרושמת פחות = נושא; אצלנו = נשוא.
לאה, זו לא שאלה של תקינות תחבירית, אלא של עיבוד: האם כל מי שקורא את המשפט מנתח אותו מיד לפי הניתוח הנכון, או שהקורא נוטה בשלב ראשון להתחיל מניתוח שגוי, עד שהוא נתקע. יש משפטים שחלק מהקוראים נתקעים בהם, וחלק קוראים בלי בעיות; כנראה שזה המקרה כאן. בכל מקרה, סוג המשפטים הזה מעניין בדיוק בגלל שהם תקינים תחבירית, ועדיין לא כולם מצליחים להבין אותם מיד.